אני היום פנסיונרית שמקבלת פנסיה מעבודתי. כשעבדתי קבלתי את משכורתי בבנק אחר משל בעלי, בעלי היה שותף בחשבוני ואני שותפה בחשבונו, יש לנו ארבעה ילדים שהיום נשואים ברובם וכלם מחוץ לבית, בזמנו סוכם ביני לבין בעלי שאני דואגת לכלכלה והוא לשאר הצרכים. בעלי מרויח די טוב, קנינו בית ושלמנו משכנתא שנים ארוכות אבל בעלי לא חסך כסף, לי החיסכון היה מאוד חשוב, לכן חסכתי כל השנים, במשך הזמן נזקקנו לכספים, מכוון שלי היה כסף שלמתי את הטאבו את ההיוון, שפצתי מקלחת וקניתי מוצרים רבים לבית כמו, חצי מחיר מכונית חדשה, מקרר, מחשב, פינת אוכל, מזגן ועוד. וכמובן מעשר כספים. כך שהחיסכון שלי לא גדל, בהוצאות השוטפות שלי אני מוציאה נוסף לכלכלה, ביטוחי בריאות לי ולבעלי למודים שלי התעמלות, בגדים, ז"א הוצאות שהם אינם כלכלה ואין לי בעיה עם זה. אבל לקראת חגים כאשר ההוצאות מרובות, והפנסיה שלי אינה מספיקה, בעלי אינו מוכן לתת לי כסף להשלמת ההוצאות ודורש שאוציא מהחסכונות שלי, למרות שיש לו כסף. לדבריו כל מה שיש לי זה שלו לפי דין תורה, ויש לי כסף יותר ממה שיש לו. אני קבעתי שסכום מסוים שהוא בהחלט קטן מאד אני לא מוציאה, בעלי מתנה את הנתינה שלו בזה שאפסיק לחסוך ואצרף את החשבון שלי לשלו, מכוון שבעלי לדעתי אינו יודע לכלכל את הוצאותיו אני לא מוכנה לסמוך עליו ולא מוכנה לבקש ממנו כסף בכל פעם שאזדקק, שאלתי, האם אני חייבת לתת לבעלי כמו שהוא אומר את כל הכסף, האם כל הכסף שייך לו. האם אני צריכה לפרק את כל החיסכון לכלכלה. האם אין לי זכות להינות מהפנסיה שלי גם למותרות? היום אני לא מסוגלת. עלי לציין שבתקופה שילדי היו קטנים ונזקקתי לעזרתו של בעלי, סרב לעזור לי בטענה שאינו זקוק למשכורת שלי ורצה שאפסיק לעבוד. ואני ברוב טיפשותי עבדתי ללא עזרה והשתתפתי בהוצאות הבית. סליחה על שהארכתי, ותודה למפרע