כשרות וברכות
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייעו במאור תורתו,
א. הבנתי כי דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות לבליעה ופליטה, אולם אם נניח במציאות הבאה :כוס זכוכית חדשה שאני מכין בה מה שנקרא "נס קפה" שקודם שם את "החומרים" (סוכר ונס) בכוס, ואח"כ שופך לתוכה את המים הרותחים מהקומקום ואח"כ את החלב, האם המים הרותחים שיש כבר בכוס מבליעים את החלב בכוס וכך למעשה היא נהפכת לחלבית? האם כשאני שופך את החלב למים הרותחים אני לא מצנן אותם וכך יורד החום וזה משפיע על הבלעת החלב בדפנות?
ב. מהו "החום המבשל" או יותר נכון המינימום של החום שמבליע את החלב או כל מוצר חלבי בכלי בו הוא נתון? (מתכת או זכוכית)
ג. בספר החדש "ברכת משה" מצוין כי דעת הרמב"ם היא שאדם המשנה מקומו מחדר לחדר בתוך הבית צריך לברך למפרע וכן ברכה ראשונה."אולם מנהגינו".... שנהגו בתימן שכל הבית נחשב מקום אחד ואין פה שינוי מקום. מהו הנימוק ההלכתי מאחורי גישה שמחד מקבלת על עצמה את פסיקותיו של הרב ומאידך לא, ובוחרת להמשיך במנהג קדום? הרי יש פה ניגוד הלכתי ממש? בנפקא מינה לדעת הרמב"ם חובה לברך שנית ולאחרונים לא?
תודה לרב וה' יתן לו כח ותעצומות לענות לנו על שאלותינו.
א. בדיעבד ניתן להקל, ולא להתייחס אליה ככלי חלבי, משום שהמים שבתוך הכוס, הם כבר בבחינת כלי שני שאינו מבשל, והחלב צונן. וגם כמות החלב יש והיא מתבטלת במים.
ב. דרגת הרתיחה שהמים רותחים מכלי ראשון.
ג. הגדרת שינוי מקום לענין ברכות שנויה במחלוקת בין הפוסקים. והיא גם תלויה שצורת מבנה הבית, לכן אין פלא, שאע"פ שפוסקים הלכה כמו הרמב"ם, אפשר שע"י מורה הוראה, נמנעו מלברך באופן שהשינוי הוא רק מחדר לחדר, בגלל חשש ברכות לבטלה, או בגלל ייחוד מבני של בתי המגורים בתימן.