דילוג לתוכן העיקרי

ללכת אחרי פוסק שנפטר

שאלה

שלום כבוד הרב כיצד מותר לקהילה לנהוג כמו גדול בישראל שהלך לעולמו בכל דבר ולהתעלם מהדיעות שחולקות עליו? כמו שהתימנים הולכים אחרי הרמב"ם בכל דבר, בין לקולא ובין לחומרא.
1. מה שהותר לנהוג כמו רב המקום גם נגד רבים, כמו שנהגו לאכול עוף בחלב במקומו של רבי יוסי הגלילי, זה דוקא לפני שנפסקה ההלכה. (ריטב"א שבת קל:) ומשמע שמדובר על מצב שבו רב המקום ראה את כל דיעות החולקים עליו וכיוון שלא עמדו למניין הוא עדיין משוכנע שהלכה כמותו ולכן הוא מנהיג כך גם לבני המקום. אמנם זאת לא ממש טענה כי פה יכולים להגיד התימנים שעדיין לא עמדו למניין כל חכמי ישראל וממילא לא הוכרעה ההלכה ולכן יכולים לנהוג כמו הרמב"ם הבעיה העיקרית:
2. אם פוסקים שראו את דברי הרמב"ם חלקו עליו וסתרו את דבריו בראיות, כיצד ניתן בכל זאת להקל כמותו? שמא אם הרמב"ם היה רואה את השגות החולקים עליו הוא בעצמו היה חוזר בו? והרי הלכה כבתראי. סיכום השאלה: כיצד התימנים יכולים להקל כדעת הרמב"ם במקום שגדולי הפוסקים ראו את דבריו וסתרו אותם בראיות, מצד הכלל של הלכה כבתראי, ושמא גם הרמב"ם אם היה חי היום והיה רואה את כל דעות החולקים עליו היה נוהג כמותם.

תשובה

א. הרי רוב קהילות ישראל, חוץ מהאשכנזים נהגו רק כהרמב"ם, עד להתפשטות השו"ע.
ב. וגם היום, הספרדים פוסקים כמו מרן הב"י, גם כשרבים הקשו עליו או סתרו את דבריו.
ג. אין בימינו סנהדרין, ולא עומדים למנין. והפוסקים כהרמב"ם או כהשו"ע, או כהרמ"א, הם כתלמידים שהוגים בדבריהם, ואלה הם רבותיהם. ואין להם ידע ויכולת להכריע בין דעות החולקים עליהם.