אין שום סתירה, כי אין ספק שקיבוץ גלויות ובניין הארץ והפרחת השממה הם מן הדברים שנביאינו ניבאו לנו. וכן היותה של מדינת ישרלא מקלט בינם לעמנו שנרדף, ופקדה אותו שואה, היא מתנת ה' לנו. גם תחיית שפת הקודש ובניין עולם התורה, הרבנות והדיינות הם ראשית התחייה הרוחנית של עמנו, אלא שאין אנו יודעים את הגדר של אתחלתא. כי מול היתרונות יש חסרונות, ומול האורות יש צללים. העובדה קרוב למליון וחצי מילדי ישראל מתחנכים במסגרות כלליות, שלא האמונה ולא התנ"ך ולא דברי חז"ל נר לנתיבתם, היא עובדה מדאיגה מאוד מאוד. כבר עתה עינינו רואות, רבים המתנכרים למורשת יראל, רבים המתבוללים, נישואי תערובת ועוד. רבים מפקפקים בזכותנו הבלעדית על ארץ הקודש, ורבים המתנהגים ככל הגויים בית ישראל. לכן נודה לה' על מה שנתן ונתפלל לה' על מה שחסר. ואפשר שבכך נתקרב יותר לאתחלתא של הגאולה השלמה.