דיונים בסנהדרין
שלום כבוד הרב כחלק מלימוד הסוגייה ברצוני לשאול 3 שאלות:
1. במידה ובן ואביו יושבים בסנהדרין, ולאחר משא ומתן כל אחד נשאר בדעה הלכתית שונה. האם הבן יהיה רשאי לומר את דעתו? הרי אסור לסתור את דברי אביו, ובטח שלא בפניו. מצד שני אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולא תגורו מפני איש.
2. במידה ויש בבית דין חכם גדול מאוד, שלא כולם מצליחים לרדת לסוף דעתו. ושאר הדיינים שקטנים ממנו רואים את דבריו כדברים תמוהים. האם בעמידה למניין הם יצטרכו להגיד את דעתו של אותו חכם גדול אף על פי שהיא לא ברורה להם והם לא ירדו לסוף דעתו או שהם רשאים להגיד את ההלכה כפי שהם הבינו אותה אע"פ שזה לא כמו שאמר אותו חכם גדול? (לא נכנסתי לעניין "לא תענה על רב" שזה סוגייה אחרת, השאלה היא מצד עצם העניין לסמוך על סברת עצמו נגד גדולים)
1. אין סומכים לסנהדרין קרובים, רבינו, עדות, טז, ה, ואין מונין אב ובנו, בסנהדרין, ואין גומרין הדין בקרובים, רבינו, סנהדרין, יא, ח - ט.
2. לא יוכלו להיערך למניין כל עוד לא הבינו אותו או לפחות שיאמרו לו שלא ירדו לסוף דעתו, שמא יוכל להסביר את דעתו כהלכה.