לפי שיטת הפוסקים שמפסיקים בין פרשיות ק"ש בשביל לענות אמן, הרי גם כאן, כי זהו לשבחו של ה'. כי אם לכבוד בשר ודם מפסיקים, לכבוד המקום על אחת כמה וכמה. אלא אפילו לשיטת רבינו, שהעוסק במצווה פטור מן המצווה, ואין מעבירין על המצוות, ואין להפסיק לשבחו של המקום, בכל זאת, במקרה דנן רשאית היא לענות אמן, כי המילה אמן אחר ברכה, ברכה שהיא חלק מקובץ ברכות, שאינה מהווה הפסק לברכת הנהנין (הגפן), אינה הפסק, המלה אמן, כי היא מן העניין ואינה גרועה, מהמברך המוציא, ואומר לתת אוכל לבהמה, ואח"כ הוא טועם.