מפטיר והפטרה
לק"י לכבוד הרב השלום והברכה בבית הכנסת שבו אני מתפלל לא קם קטן למפטיר והפטרה מזה כ -15 שנה מאז היותי שם. אנני יודע אם זה המנהג או שלא הקימו את הקטנים מחוסר ידיעה? מדובר על בן
8. א - האם המנהג להקים קטן למפטיר והפטרה? ב - אם כן האם יש להחזיר עטרה ליושנה ולהקים קטן? ג - אם לא מה הנימוק? ד - האם יש מחלוקת בין חכמי תימן בנושא, מכוון שענף חיים כותב שרק אדם חשוב ולא מהמוני העם ופחותי הקהל או קטן יכול לקום מפטיר והפטרה. אם כך מי יגדיר מי רשאי לקום? יש לציין שהקטן קורא בדקדוק וברהיטות יותר מהרבה מבוגרים שקמים. ברצוני לציין שאחד המתפללים הביא סמך שהרב רצבי כותב באורח חיים חלק ב סימן ס הל"ג (וכן מנהגינו שהקטן יכול לקרות המפטיר וההפטרה). הערה י (גמ;ברכות דף נג עב, תשובת הריב"ש סימן ל"ה, מג"א רפ"ב ס"ק י"ב, מהר"י ונה בפעמון זהב מהרי"ץ בעץ חיים דף קל"ט ע"מ א) יורנו כדעת מה לעשות בברכת התורה שמעון ולוי
דע שלפי הדין (והרמב"ם מייצג בד"כ את הדין התלמודי) מעמד המפטיר פחות ממעמד העולים לתורה, שבעה בשבת, ששה ביוה"כ, וחמשה ביו"ט. ואם הקטן עולה למנין שבעה על אחת כמה וכמה שקורא המפטיר וההפטרה. ואפילו מפטיר שנחשב לחובת היום, בספר תורה שני, ואפילו פרשת זכור. אולם יש סוברים שקריאת פרשת זכור היא מן התורה, ובכללם מהרי"ץ, ולכן אין קטן עולה למפטיר זה. ויש סוברים שכל מפטיר שהוא חובת היום, דהיינו שקוראים אותו מתוך ספר שני, אין הקטן קורא אותו. על רקע דעות אלו חלוקים המנהגים. יש נוהגים שרק פרשת זכור הקטן לא יקרא. ויש נוהגים שכל מפטיר שהוא חובת היום קטן לא יקרא. ויש נוהגים שכל מפטיר קטן לא יקרא. וכל מקום שהמנהג מבורר ע"י חכמי אותה קהילה ינהגו לפי מנהגם, כדי לא לעורר מחלוקת. ובמקום שהמנהג לא מבוסס ינהגו שקטן יקרא כל מפטיר, חוץ מזכור שכבר התפשט מנהג זה.