לא תיקם ולא תיטר !

שאלה: 

באחד מהשיעורים ששמעתי לאחרונה (איני זוכר אם מהגמרא או לא ). בקצרה : איש צעיר לומד ושוקד בתורה היה עני וביקש ממוכר הנעליים שיתן לו נעליים מכיוון שהנעליים שלו נקרעו ואין לו עם מה ללכת. המוכר סילק אותו. לאחר שנים הפך האיש לרב גדול שלצערי ששכחתי את שמו. היה כנס תרומות גדול שהרב היה שם ואז פתאום פגש את אותו מוכר נעליים שהפך לעשיר גדול ורצה לתרום. הרב אמר לא שאחר את המועד ולא רצה את תרומתו והזכיר לו את התקופה שבאמת היה צעיר והיה זקוק לכסף. אני שואל אם "לא - תיקם ולא - תיטר" (ויקרא יט, יח) מדוע הרב נקם? אומר החפץ חיים "התורה מחייבת במקרה (שנתן בספרו על מישהו שסרב לעשות טובה) שישכח וימחה את הדבר מליבו.
בתודה, אלי.

תשובה: 

אם הנוקם אומר לא אעשה לך כבקשתך, בגלל שהתנהגת עמי שלא כהלכה, זו נקמה אסורה. אם הנוטר אומר אעשה כבקשתך, לא כמוך שנהגת בי בעבר שלא כהלכה, זו נטירה אסורה. אבל מותר להוכיח את האדם וזו מצווה, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ולכן אם אותו עשיר רוצה עתה לתרום נעליים, ואין אותו רב זקוק להם, רשאי לומר לו,
תודה, כי עתה כבר איני צריך להם, ב"ה. אז במקרה הייתי זקוק, וזו תוכחה מוסתרת.

תאריך: 
15/11/07 ה' כסלו התשס"ח
x

Audio Playlist