את פטורה, אם את מעדות המזרח, שו"ע, או"ח, תקנד, ה. אם את מעדות אשכנז, את פטורה, רק אם את מצטערת הרבה בהיריון זה. הגה הרמ"א, שו"ע, או"ח, תקנ,
א. והרמב"ם, תעניות, ה, י, כתב: "עוברות ומניקות מתעניות ומשלימות בתשעה באב". משמע שבשאר תעניות אינן חייבות כלל ואפילו אינן מצטערות. אמנם מעוברת, שאמרו, שהוכר עוברה, שהוא מכשלוש חודשים. אולם ניתן לומר, שמאחר וחז"ל לא חילקו במעוברת אם מצטערת או לא מצטערת, אלא שהם בדעה שחז"ל לא גזרו תענית בארבע התעניות: צום גדליה, עשירי בטבת, תענית אסתר (=היא מנהג), ושבעה עשר בתמוז. אם כן, כשידוע לנו לפני כן שהיא בהריון, כמו במקרה שלך, את פטורה. שהרי הרמ"T שהחמיר, כתב כדלקמן" "מיהו עוברות ומניקות שמצטערות הרבה, אין להתענות. ואפילו אינן מצטערות, איןנ מחויבות להתענות אלא שנהגו להחמיר"... כלומר הרמ"א מודה שעוברות ומניקות לא היו בכלל הגזירה להתענות (חוץ מתשעה באב), ואפילו אינן מצטערות, ורק שנהג להחמיר. אבל כשהן מצטערות לא נהגו להחמיר. נמצינו למדים מעיקר הדין מעוברת, בכל אב, גם אם אינה מצטערת, פטורה. ואם היא מאלה שנהגו להחמיר, חייבת, אלא אם כן היא מצטערת, שפטורה לקיים המנהג.