1. כתב הרמב"ם, כיוון שהגיע זמן מנחה גדולה לא ייכנס למרחץ... ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא יישן באכילה (תפילה, ברכת כהנים, פ"ו ה). משמע מדברי הרמב"ם שבהגיע זמן מנחה גדולה, צריך להתפלל ואח"כ יסעדו. ומהר"י קאפח זצ"ל כתב בהערה י"ד, שמנהג תימן לעולם היו מתחילים את הסעדוה כגון סעודת נישואין או מילה וכו' קודם חצות, ומינה שאם הגיע זמן מנחה גדולה צריך להתפלל ואח"כ יסעדו.
2. אין הבדל בין אכילת כריך לסעודה ממש, כי אכילת כריך אינה אכילת עראי אלא אכילת קבע. ואפילו לאכילת עראי אינו רשאי לאכול קודם התפילה גזירה שמא יימשך. ועל אכילת עראי מה היא ראה דברי מהר"י קאפח זצ"ל (שם, בהערה יג), ותרוה צמאונך ותשקיט רעבונך.