דילוג לתוכן העיקרי

צומות, לימוד תורה, תפילה

שאלה

לכבוד הרב שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כיצד אוכל לשכנע חבר בגיל 14 הניזון כולו בתשוקה אל הקודש וצם בשני וחמישי - ולא רק בשובבי"ם ת"ת - להפסיק לצום? מדובר לאחר קריאה משותפת ב - הלכות דעות, הקדמה למסילת ישרים+'בביאור מידת החסידות', אורות התחיה של מרן הראי"ה (לג - לד) ועוד. הדגשתי לו מספר פעמים את הצורך בעליה מודרגת ולא בקפיצת מדרגות, כמו כן הדגשתי לו את החובה ההלכתית לשמור על הגוף. עלי לציין שהוא נוהה אחר המקובלים ואנו פוסק כדעת רבינו.
ב. מובא בשם הגר"א שישנו ביטול תורה באיכות, היינו, אדם אדם היכול ללמוד בעמקות אך נוטה יותר לפשט, האם רבנו יסכים עם זה?
ג. האם למוד 'אליבא דהלכתא' הוא חובה?
ד. הבנתי מתשובות הרב שישנו עניין הלכתי לרבינו בתפילת עמידה ללא התנענעות, ושזה מביא יותר כוונה, מניין? מצאתי במורה נבוכים (ח"ג, פנ"א ב - הערה) שישנה בעיה בהפיכת ההתפעלות הגופנית למטרה, אבל אני חושב שלעיתים ההתנענעות מביאה לכוונה.
תודה רבה.

תשובה

א. כדאי לבדוק אם אינו זקוק לבדיקה פסיכיאטרית.
ב. הדברים לא פשוטים. כי יש צורך בשילוב, גם בקיאות וגם עיון. ויש להקדים את הבקיאות על פני העיון.
ג. בוודאי.
ד. נניח שיש בהתנועעות בתפילה השפעה חיובית על התפילה, אבל היכן הכבוד. כלום כך נוהג האדם כשהוא מבקש ממלך בשר ודם, כל שכן מלכו של עולם. ומאחר וזהו עניין של הרגל, כדאי שיתרגל לפי מנהג אבותיו. ואיני מטיל דופי באלה שנהגו מקדמת דנא במנהג ההתנועעות.