להלן פירוש ההלכה: "גר אסור בשאר האם אחר שנתגייר, מדברי סופרים (=כי מדין תורה מותר הוא אפילו בשאר האב, מאחר וגר שמתגייר כקטן שנולד דמי. ובמובן ההלכתי הוא אינו קרוב לקרוביו הביולוגיים. לא משאר האב, ואפילו לא משאר האם, שהיה אסור בהם כדין בן נח. אבל חכמים גזרו שיהיה אסור בשאר האם, שלא יאמרו יצא מקדושה חמורה לקדושה קלה). ומותר בשאר האב אף על פי שיודע בוודאי שזה שאר מאביו (=כי בשאר האב יש לפעמים ספק, משום שלא תמיד יודעים מיהו האב באמת). כגון תאומים שדבר ברור שאביו של זה הוא אביו של זה, אף על פי כן לא גזרו על שאר אב (=אע"פ שגזרו על שאר האם, גם באותם תאומים)". ויש לזכור שבהלכה זו רק אחד אחד מן התאומים התגייר, ולכן הוא אסור מדרבנן בשאר האם, ומותר בשאר האב". אבל אם "שני אחים תאומים התגיירו, שהיתה הורתם שלא בקדושה (=כגון שאמם גויה שנתעברה מאביהם הגוי. ונתגיירה כשהיא מעוברת באותם תאומים) ולידתם בקדושה (=משום שנולדו לאחר שאמם כבר יהודייה), חייבין משום אשת אח (=כי הם נחשבים כאחים, מבחינה הלכתית), רבינו, שם יד.