דילוג לתוכן העיקרי

מקבץ שאלות

שאלה

לה"ו שלום לכבוד הרב,
ראשית, אני מודה לרב על תשובותיו. כמו שהרב קאפח כתב על הרמב"ם בהקדמה לספר המדע ובכלל למשנה תורה שהיו מזקני תימן שכינו אותו "אור באפילה" ואני מוכרח לציין שכך אני מרגיש שאני יכול לסמוך על רב שהוא בדיוק כמוני מבחינת המסורת אבות ובכלל גם מכל שאר הבחינות (אידיאולוגיה וכו'). אשרינו מה טוב חלקנו. לאחר בקשת מחילה אני כותב מס' שאלות חדשות שהתעוררו לי ואני מקווה שאני לא מעמיס על הרב יותר מדי: (תזכורת: אני נוהג לפי הרמב"ם וכמהר"יק זצ"ל)
1. כתוב בפרק נ"ט במו"נ שאסור לאדם להגיד לקב"ה תארים מעצמו. לפי זה איך אנחנו אומרים בערב שבת "אנא בכוח"?
2.
א. התנאי שבשר עוף יהיה אפוי ותלוי ואח"כ מבושל במים: האם הבישול במים שבסוף הוא חובה?
ב. צריך לעשות אותו תהליך כדי שבשר בקר יהיה כשר אליבא דהרמב"ם? (סטייקים וכדומה).
3. שאלה דחופה (מישהו נורא מציק לי עם זה): אנו נוהגים לומר ברכת הלבנה בר"ח. איך אנו יכולים לומר "כשם שאנו מרקדין כנגדך" כשאנו כמעט ולא רואים את הלבנה? האין זה יותר ראוי לברך כשרואים יותר מהלבנה?
4. ציצית - מדוע אנו לא שמים תכלת כמו שהרמב"ם כותב בהלכות ציצית? וזה משנה אם עושים 7 קשרים של 3 או 13 קשרים של 3?
5. האם מותר לי להשתמש בחלק האחורי של מכונת גילוח? (לא מכונת תספורת), והאם מותר לפי הרמב"ם לסדר את הזקן עם מספריים?
6.
א. טלית - האם חובה ללבוש בער"ש? ומה לעשות בישיבה?
ב. האם מנהגנו לשים טלית על הראש בכל התפילה, או רק בשמונה עשרה?
7.
א. חזרת הש"ץ - האם לומר "נקדישך" כמו שהאשכנזים והספרדים אומרים כל אחד לעצמו ואז החזן חוזר על זה שוב, או שמא מנהגינו לא כך ולכן לא לומר כלום?
ב. אם בביכנ"ס מתפללים תפילה אחת בקול רם - כשהחזן מגיע לקדושה: האם צריך לומר איתו "נקדישך" כמו שאת כל שאר התפילה צריך לומר בלחש?
ג. למה יש מקומות שמתפללים שחרית בלחש ומוסף תפילה אחת בקול?
8. כמה זמן צריך לחכות בין בשר לחלב? וכן בין חלב לבשר? האם יש הבדל אם מדובר לדוג' בגבינה צהובה? מהו המקור ברמב"ם לכך?
9. למה הרב קאפח כותב הלכות "שוטה" ולא הלכות "סוטה"? 10. האם יש בעיה לקדש בשבת על יין "שטו היקב" או "פומפדיתא" מאחר והרמב"ם מצריך שהיין יהיה ללא סוכר ולא מבושל? אני שואל מכיוון שיינות אלו מתוקים. 11. למה אנו לא נוהגים לומר פיטום הקטורת בסוף התפילה? 12.
א. השכמת הבוקר: האם הסדר הוא בהכרח כמו שמופיע ב"שיח ירושלים"? כי לפי עניות דעתי הבנתי שאליבא דהרמב"ם אומרים את ברכות השחר קודם - כל ברכה מתי שמקיימים אותה (מתיישב על מיטתו - מתיר אסורים וכו'), ולכאורה לפי הסידור לא כך.
ב. האם אחרי שאמרתי ברכות השחר, אלוהי הנשמה שנפחת בי... האם מותר להניח טלית ותפילין ורק אז להגיד את כל שאר הסדר שמוזכר בסידור? כי כך אני יכול להיות עם תפילין 5 דקות יותר וידועה המעלה העצומה של התפילין (עד כמה שהצלחתי להבין) בכל רגע ורגע שהן מונחות על האדם. 13. פרשת השבוע - "וישלך על המים" בפתח, ואח"כ בקמץ. מה הסיבה להבדל? יש לי עוד כמה שאלות אבל אני לא רוצה להטריח את הרב יותר מדי (אני מקווה שמס' השאלות היה סביר ולא מוגזם). אני מתנצל אם הארכתי.
תודה רבה ושבת שלום.

תשובה

1. הכוונה היא שאין לייחס לקב"ה תארים עצמיים חיוביים כמו חזק, אמיץ, אדיר, שלם וכיו"ב. רק באופן שלילי. לא חלש וכיו"ב. אבל חדרו לסידור הרבה תארים עצמיים חיוביים, ואינם כשיטת רבינו, אבל כבר נהגו לאמרו.
2.
א. לא. אבל אפייה זו אינה הכי משובחת, הטוב ביותר או צלייה או חליטה.
ב. כנ"ל. וכל שכן בבשר בקר, שהוא מרובה בדמיו יותר מן העוף שעדיפה צלייה או חליטה.
3. ראשית, אין אמירה זו מעיקר הברכה. שנית, די שרואים אותה בראשיתה, כדי לדמיין אותה גם בשלמותה, או כדי לדמיין את הקושי לרקד כנגדה וליגע בה.
4. כי טרם הובררה מהי התכלת האמתית. אשר למספר הקשרים - אין הבדל.
5. איני יודע מה זה החלק האחורי של מכונת גילוח. מותר לסדר הזקן עם מספריים.
6.
א. כזהו מנהגם הנפלא של אבותינו וחובה לנהוג בו. ובישיבה - לא. כדי לא ליצור מחלוקת.
ב. מנהגנו לעטוף את הראש כל התפילה, אך בימינו התרופפו, והלוואי שיקפידו לפחות בתפילת שמונה עשרה.
7.
א. חלילה. אלא הש"ץ מזמין אותנו ואומר נקדישך, ואנו אומרים אחרי הזמנתו, כולנו כאחד קדוש קדוש קדוש.
ב. חובה לענות את העניות: קדוש קדוש, אמן יהא שמיה רבה וכיו"ב.
ג. פשרה שעשו בין המנהג לפי הרמב"ם, שתיקן שדי בתפילה אחת. ובין הללו שרצו לחזור לשיטת התלמוד, לחש וחזרה.
8. אחרי בשר - כשש שעות. אחרי חלב - רק קינוח בלבד. וכך גם לגבינה, ויאכל פת ביני דביני.
9. זו המסורת. ואולי גם כדי לרמוז לשטיות הסוטה, אבל כבר בתורה הש' השמאלית והס' מתחלפות. 10. אם אינם מבושלים, ואין בהם סוכר, או גורם ממתק, הם כשרים. 11. כך היא מסורת אבותינו. רק מאוחר יותר נהגו מכח השפעת הקבלה להרבות באמירת פיטום הקטורת. 12.
א. אין שלא יהיה, כל אדם יברך לפי סדר השכמתו ועשייתו.
ב. אם הגיע הזמן לק"ש - כן. ובלבד שברכות השחר תאמר לפי סדר עשייתן. 13. הראשונה בפתח כמו הניקוד המקורי. והשנייה בקמץ כי היא עם אתנחא. כמו סוף פסוק, ששינו הניקוד לקמץ, כסימן לכך. * עדיף עדיף שתשאל מעט מעט, כי מאחר ואני מוצף בשאלות רבות, אינ מקדים השאלות הקצרות והמועטות, על פני שאלות רבות או ארוכות, עד שאפנה. ולפעמים מתקיים בהן בלי כוונה מצדי, אלא בשל טרדותיי, כיון דאידחי - אידחי.