לאחרונה פגשתי אנשים שנמצאים בחובות גדולים, ובכל זאת, כאשר הבן או הבת שלהם מתחתנים, הם עושים חתונה רגילה - שוכרים אולם שמחות, קונים חליפות חדשות לילדים ושמלות לאישה ולילדות, שטריימל יקר לחתן, מתנות על - פי המנהג (שעון זהב, כוס קידוש מזהב וכו'), וכן מימון של חלק מהדירה של הזוג הצעיר. כתוצאה מכך הם צריכים לקחת הלוואות חדשות, וכמובן אינם יכולים להחזיר את ההלוואות הקודמות, והמלווים צריכים לחכות. כששאלתי אותם, מדוע הם מרשים לעצמם לשלם כל כך הרבה על חתונת הילדים כשעדיין לא החזירו את חובם, הם אמרו לי שתי תשובות: "א. זה המנהג, ומנהג ישראל תורה", "ב. הצד השני לא מסכים לוותר על זה, אם לא נקבל את הדרישות שלהם, הילדים שלנו יפסידו את השידוך". שאלתי: האם הטענות שלהם נכונות? אני מבין שכאשר הלווה לא יכול להחזיר את החוב כתוצאה מאירוע שלא באשמתו (עבר תאונה, פוטר מהעבודה וכד'), המלווה צריך לחכות ולא "להיות לו כנושה", השאלה היא, האם אירוע מסוג זה של חתונת ילדים נחשב גם - כן כאירוע "שלא באשמתו" והמלוה צריך לחכות? או שהמלוה רשאי לתבוע את הלווה, שיחזיר את כל החוב לפני שהוא מוציא הוצאות על חתונת הילדים? והאם ניתן לתבוע תביעה כזאת בדיני אדם?