דינו של מי שאינו אומר "בריך שמיה"
אני יהודי אשכנזי המתפלל בבית כנסת אשכנזי ואת בית הכנסת מנהיג רב, תלמיד חכמים. לאחרונה שמעתי מחבר תימני שרב תימני פסל רב אחר בטענה שאינו אומר "בריך שמיה". נדהמתי, בבית הכנסת שלנו אין אומרים "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה. האם כל מי שאינו אומר אכן יש בו פיסול? אודה לרב אם ישיב לי תשובה ברורה.
חככתי בדעתי אם להשיבך, שמא בשאלתך יש דברים בגו. לבסוף החלטתי להשיבך כדלקמן. לעניין זה אני יכול לכתוב לך, ברור שעשאך אשכנזי, או ברוך שלא עשאך, לעניין זה, תימני. ולא בגלל שאינכם אומרים "בריך שמיה", אלא בגלל שלא נגררתם בנגעי המחלוקת והפלגנות, כפי שנוגענו בהם, אנו בתימן. ותחילה אשיבך תשובה ישירה לשאלתך, ואח"כ אכתוב לך הרקע לשאלתך. ובכן, יש מיהודי אשכנז שאינם אומרים "בריך שמיה", וב"ה הם אינם פסולים כלל. עיין ספר מנהגי אשכנז, של הרב המבורגר, שכתב מאמר מקיף וחשוב מאוד בעניין מנהג אמירת "בריך שמיה". ועתה דברי רקע לשאלתך. תפילת "בריך שמיה" היא תפילה המיוחסת לרשב"י והנמצאת בזוה"ק ויקהל. תפילה זו לא מופיעה בסידורי הגאונים והראשונים, גם לא בשו"ע, רק משנודע שהאר"י נהג לומר אותה, היא התחילה להתפשט בקהילות השונות בעולם, לאמרה בעת הוצאת ס"ת. אבל היו מגדולי עולם שנמנעו לאמרה, והיו שהתנגדו. עיי"ש. ובכלל היו מגדולי עולם, ואפילו מן העוסקים בקבלה, שדגלו בהצנעת הזוה"ק, עי"ש. היו שהתנגדו לביטוי "בר אלהין" שבאותה תפילה, והיו שהסתייגו מהביטוי "סגידנא מקמא דיקר אוריתיה". והיו שראו בתפילה זו בקשת צרכים, שאסורה בשבת. והרב המבורגר סיים מאמרו הנ"ל בדברים הנפלאים והאמתיים הבאים: "אומרים תפילת "בריך שמיה", והנמנעים מלאומרה, עושים כן לכתוב המקום ולכבוד התורה. אלה מקבלים שכר על הדרישה, ואלה על הפרישה ובלבד שיכוונו לבם לאביהם שבשמים". אולם אצל יהודי תימן, אם מישהו אינו אומר "בריך שמיה", הוא נחשד כמי שמכחיש כשרות הזוה"ק, בגלל מחלוקת שהיתה בתימן בעניין זה. ואף שמחלוקת זו כבר אין בה ממש, יש קנאים שמרבים מחלוקת ושנאת חינם והם יפסלו כל אדם בגלל חשד קל שבקלים שאין לו ביסוס, גם בלי חקירה, גם בלי דרישה, וגם אפילו תוך התעלמות ממי שמצהיר שהוא מאמין בזוה"ק. לכן כתבתי לך אשריך שאתה בעניין זה אשכנזי ולא תימני. אוי לנו שאנו תימנים, כל עוד שנאת חינם אוכלת בנו כל חלקה טובה.