צדיקים
שאלה
ע"פ רבנו ומארי
1. מה פירוש המשפט "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"? מה מקור המשפט? האם אינו סותר את גישת רבנו?
2. האם צדיק יכול לברך או לקלל אדם? היכן רבנו מתייחס לכך?
3. כיצד נסביר את תפילותיו של משה רבנו למען עם ישראל שנראה כאילו ח"ו שינו את רצון ה'?
בתודה ובברכה, תובל
תשובה
1. בגמרא אין הפתגם הזה "צדיק גוזר וה' מקיים", אלא בגמרא, מו"ק, נאמר, שה' מושל באדם, והצדיק מושל בה', שה' גוזר והצדיק מבטל הגזירה. והכוונה היא שהצדיק מעורר הציבור לחזור בתשובה ולהתפלל, כפי שעשה משה אחרי חטא העגל. אבל על הפסוק באיוב, כב, כח, וגתזר אומר ויקבלך, וחז"ל, בסוטה, יב, א, שמו דברים בפי מרים שאמרה לאביה עמרם שגזירת פרעה ספק מתקיימת, אלב גזירתך שגירשת את אמא, תתקיים, ולכן עמד והחזיר, ה והיו שפירשו שכל דבר שיוצא מפי הצדיק מתקיים, ואפילו בשינוי הטבעים, אבל מרוב מדרשי חז"ל, עולה שהכוונה שהצדיק מבטל גזירת ה' ע"י תפילתו וזו שיטת רבינו.
2. ברכה וקללה הן תפילות. ותפילותיו של צדיק יש להן סיכוי להתקבל.
3. תפלותיו של משה רוממו את העם מבחינה רוחנית, למעלה מהמהדרגה שעליהם נגזרה הגזירה.
