טוחן בשבת לשיטת הרמב"ם
שלום,
1) הרמב"ם (פרק כא מהלכות שבת הלכה יח) כ' וז"ל המחתך את הירק דק דק כדי לבשלו הרי זה תולדת טוחן וחייב, לפיכך אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין גסה מפני שנראה כטוחן אבל מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים שאין טחינה בפירות. עכ"ל. בפרוש הלכה זו נחלקו המפרשים (וגם שהרב המגיד כ' שיש גרסא אחרת), שהקשו שגם שחת וחרובין פירות הם. ודעת מארי קאפח ז"ל היתה שהם ירקות וזרעונים, ובהם שייך טחינה (אם היה מתכוון לבשלם), לפיכך אסור משום שנראה כטוחן, משא"כ דלועים שהם פרות. עכת"ד. שאלתי היא מהם הדלועים האלה, ומהי הגדרתם שלפרות ושלירקות.
2) מנין למד רבנו הרמב"ם (בפרק כא מהלכות שבת הלכה כ) שכדי לדוק פלפלין בשבת צריך שני שנויים (ביד הסכין ובקערה) ולא סגי בשנוי אחד, והלא פשט הגמ' (שבת קמא ע"א) אינו כן. ופלא בעיני שמרן הב"י (סי' שכא) הביא את דברי הרמב"ם ולא העיר של"מ כן מהגמ' ומשאר הראשונים (הטור, הרא"ש והרי"ף, רק הארחות חיים כתב כרבנו הרמב"ם), ובש"ע פסק כמותו (שם סע' ז). גם ראיתי את מ"ש הגר"י עיאש בס' מטה יהודה בבאור דעת הרמב"ם אבל קשה לקבל דבריו. חשבתי שאולי פוסק הוא כר"י בשבת (קמא ע"א) אבל גם זה לא פשוט כלל. בקיצור, אבקש את חוות דעתו של הרב גם בעניין זה.
תודה רבה.
1. הדלועין האלה הם הדלועין המוכרים וידועים לכל. והם פירות האדמה, גדולים, כמו האבטיחים. אלא שהם יותר קשים, וחיתוכם דק דק הוא אינו טחינה, כי אין טחינה בפירות. אף שאינו פירות עץ. צא וראה, גם בכיוון ההפוך, החרובין יש בהם טחינה כירקות וכזרעונים, ואם הם סוג קטניות - לחיי. אך אם הם פירות עץ, הרי אין טחינה בפירות, ועיין הסבר מורנו הרב יוסף קאפח, שבת, כא, יח, אות נט. הרי לך שיש פירות עץ שהם כזרעים ויש בהם טחינה. ויש פירות אדמה (דלועין) שהם כפירות העץ, שאין בהם טחינה.
2. שהרי רבינו הצריך:
א. קערה ולא מכתשת.
ב. ביד הסכין ולא בידית המכתשת או המדוק. ואלו הם שני שינויים.