מספר שאלות

שאלה: 

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. אחי מחלל שבת בסתר (הוא מעשן בשבת). האם הוא יכול לעשות קידוש או הבדלה? האם מחלל שבת בפרהסיא יכול לעשות קידוש או הבדלה? האם יש לרב עצה כדי למנוע ממנו לעשן בשבת? זאת העבירה היחידה שהוא עושה.
2. מה קורה אם ברכתי ברכת האילנות על שני עצי פרי לא מלבלבים. האם הברכה לבטלה? או שאולי הברכה כן תופסת בדיעבד?
3. כשאימי שתחיה, מכינה סלק או תפוח אדמה, אני לוקח חתיכה קטנה לא מבושלת ואוכל (זה טעים לי). ברכתי "בורא פרי האדמה". לא מזמן נודע לי שעל דבר לא מבושל, שרגילים לאכול אותו מבושל מברכים "שהכל". האם ברכת האדמה תפסה? שהרי לא אמרתי שקר!זה עדיין פרי האדמה.
4. מה קורה אם אמרתי הבדלה בלי כוס יין? כלומר, להגיד את כל הברכות כולל "המבדיל בין קודש לחול", בלי להבדיל על שום משקה. האם ברכת המבדיל בין קודש לחול היתה לבטלה? או שבדיעבד הברכה כן תופסת? נכון שחכמים תיקנו לברך על יין או חמר מדינה, אבל אולי בכל זאת הברכה תופסת?
5. כיצד ניתן לחשב שיעור כזית בפירות וירקות? האם אפשר לחשב גודל פרי או ירק, לפי נפח קופסת גפרורים? הנפח של קופסת גפרורים הוא 27 סמ"ק- שיעור כזית.
6. האם מותר לקפל את הטלית בשבת במדויק לפי הקיפול?
7. מה ההבדל בין "יין נסך" ל -"סתם יינם"? האם "סתם יינם" הוא יין שחוששים, שנוסך לעבודה זרה? האם סתם יינם הוא גזירת חז"ל?
תודה וכל טוב.

תשובה: 

1. מחלל שבת בסתר חייב לקדש, וגם מוציא אחרים ידי חובתם. מחלל שבת בפרהסיא, מבחינה עקרונית דינו כגוי, ואינו מוציא אחרים ידי חובתם, אך למעשה צריך לשאול רב שיחקור וידרוש פרטים על אותו אדם. אפשר שהרב ימצא היתר לכך שהוא יוציא אחרים ידי חובה.
2. ברכה לבטלה. כי על מה ברכת.
3. כל דבר שדרכו להיאכל בין חי בין מבושל מברך עליו ברכתו, בכל מצב. דבר שדרכו להיאכל רק מבושל, כמו תפוחי אדמה, אכלו חי - שהכל. אכלו מבושל - אדמה. לפי מיטב ידיעתי, סלק דרכו להיאכל בין חי בין מבושל, ולכן לא בירכת ברכה לבטלה.
4. היא ברכה לבטלה. שהרי שתי הבדלות תיקנו, בתפילה, על הכוס. ומאחר וכבר הבדיל בתפילה, בלי כוס, הרי שהבדלה נוספת בלי כוס היא ברכה לבטלה, עיין מ"ב, ס"ק י"ז, שאם אין לו כוס יין או חמר מדינה, שיש דעה שיברך הבדלה בלי כוס, אך הוא פסק שאין להורות כן. ולכן ימתין עד שיהיה לו כוס. הבעיה היא אם מותר לו לאכול, או שאסור עד שיהיה לו כוס, ואפילו עד למחרת היום.
5. כן. אבל בדחיסה.
6. כן.
7. יין נסך. שידוע לנו שנוסך, סתם יינם, שאין אנו יודעים אם נוסך. וחז"ל גזרו על סתם יינם.

תאריך: 
27/02/08 כ"א אדר א' התשס"ח
x

Audio Playlist