דילוג לתוכן העיקרי

פסח

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מדוע הקב"ה עינה את בנ"י במצרים: "ידוע תדע כי גר... ועבדום ועינו אותם"... למה לענות ולמרר את חייהם של ישראל, שהוא בסופו של דבר יהיה העם הנבחר, בעבודת פרך?? מה ההיגיון בדבר? הקב"ה ממרר להם את החיים, בלי כל סיבה!!! מה המטרה של השיעבוד?
2. "אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה..." ר' אלעזר בן עזריה התוכח עם חכמים לגבי קריאת פרשת ציצית בלילה וטען שצריך להגיד את פרשת ציצית גם בלילה אע"פ שאין זמן ציצית בלילה, וזה כדי להזכיר את עניין יציאת מצרים. מעניין אותי לדעת מה אמרו לפני המחלוקת הזאת. האם היו מדלגים על פרשת ציצית בלילה עד לרגע שבן זומא הוכיח את זה מהפסוק: "למען תזכור..." ואז הם השתכנעו, וקבעו להגיד גם בלילה? בסופו של דבר יש חובה להזכיר עניין יציאת מצרים כי בן זומא הוכיח את זה מהפסוק. אבל מדוע לא נפסק כמו חכמים שאין חובה להזכיר את יציאת מצרים בלילה? הרי ידוע שאם יש מחלוקת בין יחיד ורבים הלכה כרבים. נמצא שלא היינו צריכים להזכיר את יציאת מצרים בלילה.
תודה וכל טוב.

תשובה

1. לא הקב"ה מירר את חייהם, אלא המצרים מיררו אל חיי אבותינו במצרים. ואני מניח שאין ייסורים בלא עוון. שהרי גם אחי יוסף מיררו את חייו. ויש להניח שהיו גם מאבותינו שלא נהגו כהלכה. ואע"פ שצדיק הוא וצדיק דינו, יש תועלת מרובה בכך שאומתנו התהוותה בראשיתה בדרך גלות ושעבוד. כי אומתנו היא אומה ייחודית וייעודית וערכית, וכך אבותינו הוכנו לייחודם ולייעודם ולערכיותם. עיין היטב בדבר זה.
2. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על רבינו, ק"ש, א, ג, אות י, שפירש שיטת רבינו, בשונה מהכס"מ. שרבינו פסק הלכה כחכמים. וחכמים עצמם מודים שמזכירים יציאת מצרים בלילות, אלא שהם חלקו על בן זומא לגבי הזכרת יצ"מ בימות המשיח. משום שלדעתם אין בין ימינו לימות המשיח רק שעבוד מלכיות, ופשוט שכל המצוות לא ישתנו. וא"כ כולם נהגו להזכיר יצ"מ גם בלילות, ובן זומא מצא לכך דרשה ששימשה כאסמכתא לכך.