שונות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. במסכת מועד קטן (כה א) נאמר "שכל ה ב ו כ ה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו". האם הבכי הוא פורקן רגשות? או הכרה שכלית של כשרות הנפטר המביאה לבכי?
ב. בגלות עמנו התרכז בבניין השכל והחכמה, כי המצב בו היינו רחוקים מארצנו גרם לנו להפרדה בין שכל לרגש, והשכל התעלה כי הוא המבדיל בין עמ"י לעמים. ואמנם בארצנו יש את כח הרגש והנבואה, וחזרתנו מגלות מסמלת לנו לחזור לאיחוד כוחות אלו. האם הרב מסכים לניתוח זה? אם כן, האם הרב רואה השלכות מעשיות לחיינו הנובעות מהבנה זו?
ג. בהלכות בית הבחירה (ז ח) כת"ר "אסור לו לאדם לעולם שיפנה או יישן בין מזרח למערב". מיטתי בין מזרח למערב באופן כללי. כך מבנה החדר והכלים שבו. מה אעשה?
תודה רבה לכבוד הרב.
א. התבוננות של אישיות הנפטר, ועל החלל הרוחני שנוצר בקרבנו, בשל העדרו, ולהצטער על כך, ולבכות, כדי שנתפלל בלב שלם, למילוי החסר. בבחינת גודר פרצות הוא יגדור בעד הפרצה הזאת.
ב. מיהו עמנו? יש מעמנו שהתרכזו בבניין השכל, החכמה והתוןרה. וכן צריכים לעשות עתה במדינת ישראל, ופי עשר (ראה מקדש שלמה המלך, עשיית עשר מנורות). ולהקרין על מקסימום מאחינו, כדי שתהיה לכך השפעה בחיי המעשה. רק כך נתקדם לגאולה השלמה ולנבואה.
ג. תמשיך באופן יצירתי, שמא תמצא פתרון לפחות לעת השינה וקיום המצווה עם האישה, שיהיה בין צפון לדרום.