שלום כבוד הרב ישנה אי הסכמה ביני ובין בעלי לגבי המושג "ותלמוד תורה כנגד כולם"! כדי להסביר את אי ההסכמה בנינו על הרב להבין את התמונה כולה שלדעתי שייכת ומשפיעה על הדיון. ולכן אני מפרטת דברים שלכאורה נראים כלא שייכים ולעניות דעתי הם כן. אנחנו שנינו גדלנו בבית דתי המקיים את רוב המצוות ומאז שנישאנו התחזקנו באמונתנו והתחלנו לקיים יותר ויותר מצוות. כעת אנחנו מכונים 'חרדים' בפי המשפחה. (ואין לנו בעיה עם זה!) אני התחלתי לשים כיסוי ראש ולשמוע שיעורי תורה. הוצאנו את הטלוויזיה מהבית. בעלי קבע לו עיתים לתורה כל יום כל השבוע ואני מברכת על כך כי אני מבינה את חשיבות לימוד התורה ואת שכרה בעולם הבא לשנינו. אין ויכוח בין בעלי לביני לגבי הרצון שלנו לחיות על פי דרכה של תורה. ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו חלוקים בעניין חשוב זה. בעלי ניסה להסביר לי את משמעות המשפט 'ותלמוד תורה כנגד כולם' וברגע שהוא נכנס לנושא אני מרגישה כעס גדול שממלא את ליבי עד כדי כך שאנני מוכנה לשמוע אותו. כמובן שאני משתדלת לא לתת לכעס להשתלט עלי אבל אני מרגישה שאחד מאיתנו מעוות את הבנת המשפט הזה, כנראה שזו אני שלא מבינה אותו ולכן פונה אל כבודו. איך יתכן שתלמוד תורה כנגד כולם? או יותר נכון לשאול, כיצד? לפי המשנה אני מבינה שהשכר של תלמוד תורה בעולם הבא הוא הגבוה ביותר מכל שכר מצווה אחרת. שכן, זה הלומד תורה יומם ולילה (אין שיעור ללמוד תורה) לומד אותה כדי: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ומפני קביעתו של תורה אינו יכול לקיים כל המצוות, ובשעה שאינו לומד עושה כל מה שיוכל לעשות, ובזה מראה דעתו שחפץ בעשיית המצווה, ואז תלמוד תורה כנגד כולם, כי כשהוא לומד המצווה וחפץ לקימה אז יש לו שכר כאלו קימה, כיון שנתעכב מחמת קביעתו, ונמצא ששכר עשייה ולמוד בידו". (ציטוט מתוך אתר דעת 'אורחות צדיקים') יוצא מכך (וזה כבר ההסבר של בעלי) שאם יש לפני אדם שקבע לו עיתים לתורה מצוות הכנסת אורחים לדוגמא, בזמן הלימוד, יכול ואפילו צריך ללמוד תורה על חשבון קיום מצוות הכנסת אורחים שכן תלמוד תורה כנגד כולם... ואני שואלת - וכי אדם יעדיף שכר בעולם הבא על פני דרך ארץ בעולם הזה? וכי לאנוכיות מחנכת אותנו התורה? למשל, משפחתי מנסה להנהיג כל חודש סעודת ראש חודש. כך שכל המשפחה מתכנסת יחד לארוחה חגיגית עם דברי תורה. לצערנו תמיד יש ויכוח לגבי השעה שבה תתקיים הסעודה, שכן, זמן קביעת הסעודה צריכה להיות לאחר ערבית בליל ר"ח או לפני ערבית בר"ח עצמו. בשני המקרים הללו זה מתנגש ונופל על זמן לימוד התורה של בעלי. יוצא מזה שהוא לא תמיד נוכח בסעודה או מגיע לאחר שהכל נגמר. מכיוון שהסעודה מתקיימת בסבב בין בני המשפחה יוצא שגם אנחנו מזמינים את כל המשפחה לסעודת ר"ח, גם אז בעלי מתנצל בפני כולם והולך לשיעור דף היומי שלו (20:00). בעיני בעלי סעודת ראש חודש היא אינה מצווה ותלמוד תורה כן, במיוחד אם זה זמן קבוע ועוד שתלמוד תורה כנגד כולם (אפילו הכנסת אורחים) אין הוא מוכן לבטל תורה. מצד אחד אני שמחה שהוא מקפיד על תלמוד תורה אבל מצד שני יש הרבה הדים שליליים מצד המשפחה שלי שטוענים שאנו גורמים לקרע וניתוק במשפחה בגלל לימוד התורה ובעיניי יש לזה (לתלמוד תורה ) טעם נפגם. כתוב לעיל (בציטוט) שלומד תורה כדי לקיים אותה ולא תמיד יוצא לו לקיים כי קבע עת לתורה אבל אם הוא כבר מקיים מצווה אחרת (מכניס אורחים) היזניחנה בשביל תלמוד תורה, כי היא כנגד כולם? אני חושבת שיש מקום לכבד את האורחים שהזמנו גם אם הזמנו אותם לסעודה שהיא אינה מצווה (האמנם?) ואת דף היומי הוא יוכל להשלים בכוחות עצמו. מה הטעם ללמוד התורה שלנו (וחלילה לי מלהקפיד על בעלי אך אני באמת רוצה להבין ) אם אין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים עד תומה? עד היום אני נותנת גיבוי לבעלי בפני המשפחה שלי ומחזקת את ידו אך בבית אני מתווכחת איתו על זה מכיוון שאני אישית לא מסכימה עם דרך זו. אני חושבת שמכיוון שדרך ארץ קדמה לתורה, יש לו הזדמנות לגרום לקירוב הלבבות בנינו ומי יודע אולי בצורה הזו הוא גם ישפיע על אבי ואחי להצטרף אליו לתלמוד תורה... יפקח הרב את עיניי ואלמד בתקווה שהצלחתי להבהיר בפנייך את התמונה כולה. בכבוד רב, יאמי