דילוג לתוכן העיקרי

שמיטה

שאלה

שלום עליך מורי וריבי!
1) מהו איסור ספיחין, ומה משמעותו לגבי התוצר החקלאי שגדל בימינו?
2) מהו "היתר מכירה".
3) מהו "אוצר בית דין".
4) מהם ההבדלים בין השניים הנ"ל.
5) מה עדיף לדעת רבינו. ה' יהיה עמך!

תשובה

1. גידולי ירקות, פירות וזרעים, כלומר דגנים וקטניות, שגדלו בשביעית, אסורים באכילה ובלקיטה, אם גידולים אלו הם של יהודי. אבל של גוי - מותרים.
2. מוכרים את אדמת א"י של יהודי לגוי, לפי שיטתם, אין איסור ספיחין. וי"א גם לא קדושת שביעית.
3. אוצר בי"ד - בי"ד שמתקשר עם יהודי בעל אדמה, ומשכנעו להפקיר את שדהו, והוא עובד בהתאם להנחיות בי"ד, לצורך ההפקר שיחולק בקרב הציבור. וביה"ד יגבה מהמוטבים דמי עמלה והוצאות שונות, ויתגמל את בעל השדה בדמי עמלה ובהוצאותיו.
4. לפי רבינו, שניהם, למרות ההבדל הנראה ביניהם, הם פיקציה.
5. בלית ברירה, אם המכירה נעשית כהלכה, וכן בעניין העבודות הדבר עדיף על אוצר בי"ד.