שונות

האם נכון בכלל לקבוע יום שבו נחגוג את עצמאותינו כמדינה שהרי עם ישראל כבר הוגלה בכמה גלויות ולא נקבע אף יום שכזה ואף לאחר כניסת בנ"י לארץ בימי יהושוע. ( כמובן שיש לשמוח על כך ולהודות לה' כל השנה על כך ועל כל דבר.) שהרי יש בחגי ישראל ובמצוות רבות קשר לארצנו ובמיוחד בפסח שבו אנו חוגגים את חרותינו. לכן אני מהרהר אם יש צורך בכלל להוסיף עוד יום (שלא לדבר על בעיתיות אמירת הלל ועוד בברכה) יש לציין שהנני בחור דתי ציוני בוגר ישיבת הסדר.

לכב` הרב שלום!

א. במקורות שונים ומרובים ביהדות מובאים רעיונות אשר אין אני מבינם בדרך אחרת חוץ לזו שישנו עוד כח בעולם חוץ לקוב"ה, כח סיסטמתי.

פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.

שלום לכבוד הרב.
ראשית, ברכות על הצטרפותו של הרב לקהילת מורשת. אתמול היתה צפירה לזכר חללי מערכות ישראל. התפללנו מנחה ורב ביהכ"נ נתן שיעור. סיימנו את השיעור מספר דקות לפני שהצפירה היתה אמורה להתחיל. קם אדם ומשום מה היה לחוץ לו להגיד מהר "קדיש דעתיד". ולאחר מכן במהירות פסע לעבר הבמה להתחיל תפילת ערבית. בתחילת פרשת ציצית נשמעה הצפירה, כמובן שלא עמדנו. שאלתי היא: האם לא יכולנו לחכות שלוש דקות עד לצפירה ולאחר מכן להתפלל?
תודה רבה.

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. האם יש בעיה לומר הלל בלי ברכה לאחר י"ח ביום העצמאות? (האם מארי שאסר התכוון דווקא עם ברכות או לאו דווקא?). בברכה

שלום רב לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שמחתי לשמוע את שיעורך באתר נצח ישראל בנוגע ליום העצמאות אל עלתה לי שאלה. אני ציוני וברור לי שחייב להודות לקב"ה על כך שנתן לנו את מדינת ישראל. אך ישנה בעיה הלכתית בלומר פרקי תהילים וכו' לכבוד יום העצמאות כחלק מהתפילה. כי אסור לנו להוסיף על התפילה. כנ"ל לגבי "תפילה לשלום המדינה" איך ניתן לאומרה? מצד שני יש לנו חובה לומר בציבור
תודה לקב"ה. מה לעשות?

שלום לרב רצון.
בהלכות מגילה כתב רבנו שקריאת מגילה היא תקנת נביאים. בהערה שם הביא מורי שאין לנו לחדש חגים מליבנו אלא רק אם יש בין המתקנים גם נביאים. בהלכות חנוכה כתב רבנו שתקנו חכמים ימים אלו בהלל והודאה. מספר שאלות לי:
א.כיצד תקנו חכמים את החנוכה הרי לא היו ביניהם נביאים (חגי זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים הם)?
ב. לעניין אמירת הלל ביום העצמאות, דעת מורי היא שאין אומרים הלל כלל משום שאין אומרים הלל בכל יום, אך גם לא אומרים תחנון. במה שונה כח הרבנות הראשית בימינו מכח חכמים בימי בית שני לעניין קביעת הלל? האם נצרך בית דין שחל עליו דין 'סמיכה' על מנת לתקן אמירת הלל?