אמנם עיקר הלאו שלא יעדה איש עדי אישה, סה"מ, לאוין מ. אבל הרי רבינו הטעים שם, טעם האיסור שדרכם של עובדי עבודה זרה היה לטשטש את ההבדלים החיצוניים שבין המינים, זכר לנקבה, כדי לערר הטבעים (המיניים) לשחיתות. ולכן אסרו על האיש העברת שיער בגופו ממקומות שרק הנשים מעבירות אותן (רבינו, ע"ז, יב, ט). ואם כן, אף שלרבינו האיסור הוא דווקא בתכשיט שרק הנשים משתמשות בו, והכל כמנהג המדינה (שם, הלכה ו), לענ"ד יש לאסור על הגבר לעדות נזם באוזנו, אפילו נזם המיוחד לגברים, הואיל ועדיית נזם באוזן היא דרך נשים, ורק בימינו פרצו כל גדר, ואין ללמוד מן הפרוצים, ואין לסמוך עליהם להיתר, ובוודאי שלפחות יש להתרחק מדרכים אלו תכלית ההרחקה.