שלום לרב
אני מצטט קטע מאתר של מכון ממרא. "מכון ממרא הוא קבוצה קטנה של תלמידי חכמים בישראל, שחיים על פי משנה תורה להרמב"ם כפשוטו ושמעודדים אחרים לעשות כך. רוב חברי הקבוצה משתייכים לזרם המרכזי ה"בלאדי" של קהילת היהודים יוצאי תימן, השומרים את מסורת החיים על פי משנה תורה להרמב"ם מאז ימי הרמב"ם והם תלמידים של הרב יוסף בן דויד קאפח, זצוק”ל (המומחה המוביל בדורות האחרונים בלימוד ספרי הרמב"ם בכלל, ובלימוד משנה תורה בפרט)." אני מצטט עוד קטע מהאתר שלהם: "יש אומרים שרק החכם שיודע את כל הספרות התלמודית, ואת ספרות הגאונים, ואת ספרות הפוסקים הראשונים והאחרונים -- רק הוא מסוגל להבין את משנה תורה על בוריו, ולהסביר לנו מה אומר הרמב"ם בו. לנו נראה לומר ההיפך: כל הבנה שרק חכם מוכשר שכזה יכול להבין אותה, בהכרח אינה מה שהתכוון לה הרמב"ם; אלא הרמב"ם התכוון להבנה שכל אדם מישראל מסוגל להבין אותה. אפשר לומר שהרמב"ם טעה, כי אין אדם נורמלי יכול להבין את כל ההלכה; אבל אם תאמר כך, כבר נקטת הנחת יסוד הפוכה מהנחת הרמב"ם. בעברית ברורה הרמב"ם אומר "אדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה" (הקדמה מב). מי שטוען נגד זה, טוען נגד יסוד הספר משנה תורה כולו. לכן, לדעת הרמב"ם אפשר ומותר לכל אדם מישראל מכל עדה ומכל רקע ללמוד הלכה למעשה בעצמו לבדו, דרך קריאה במשנה תורה. לא אומר הרמב"ם שאדם זקוק ללמוד אצל רב, או עם חבר; ועוד הוא לא אומר שהקורא בספרו צריך ללמוד בפירושים, ולא שהוא צריך לשאול שאלות לחכם לבאר לו מה שקשה לו: אלא קורא, ויודע! אומנם צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם (הלכות דעות ו, א); ומצות עשה להידבק בחכמים (היודעים את ה' יתברך) כדי שילמוד ממעשיהם (הלכות דעות ו, ג (ב); וראה מצוה ב בכותרות להלכות דעות), אך זה לימוד ממעשיהם דווקא. אין צריך לומר, כי לא אסור לאדם לשאול שאלות לחכם: והוא שידוע לו, שאותו חכם הולך בדרך הנכונה. מכל מקום, החכמים הטוענים שאנו זקוקים לפירושיהם -- סומכים הם על דעת עצמם, וסותרים דברי הרמב"ם במשנה תורה". המשך ציטוט: "דברי חכמים שאחרי חתימת התלמוד הבבלי -- אינם מחייבים אותנו, ואינם פוטרים אותנו מללכת אחרי דין הספרות התלמודית (או סיכומה במשנה תורה). מה שבדברי האחרונים שנראה נכון -- מכוון לדרך התלמוד -- בוודאי, יש לציית לו; ומה שאינו מכוון לדרך התלמוד, אלא מקורו בדבר אחר -- בוודאי, אין לציית לו. שים לב: אין לרמב"ם כלל שאומר שהלכה כאחרונים אחרי חתימת התלמוד, אלא הולכים אחרי מי שהדעת נוטה לדבריו כדרך התלמוד, בין ראשון, בין אחרון" עד כאן הציטוטים וכעת לשאלותי.
1) אני מבין עד כאן מדבריהם שאין צורך לקרוא במפרשי הרמב"ם, אלא לקרוא רמב"ם כפשוטו ולפסוק על פי ההבנה הפשוטה. האם הרב מסכים לדעה זו?
2) כמו כן אני מבין מדבריהם שכל התקנות והגזרות של חכמי הדורות שאחרי חתימת התלמוד הבבלי (ואולי הם כוללים ורומזים בזאת גם על ספר הזוהר) אינם מחייבים כלל ואפילו את אותם קהילות של אותם חכמים. האם נאמר שאין תוקף לגזירת הקטניות בפסח? האם נאמר שאין תוקף לצוואת רבי יהודה החסיד? האם נאמר שאין תוקף לחרם דרבנו גרשום כולל לבני אשכנז? האם הרב מסכים לדעה זו?
3) אשמח לדעת האם הרב מכיר קבוצה זו, מה דעת הרב ברעיונות שהם מעלים ומה דעת הרב על דרכם ואמונתם בנושאים אחרים?
תודה רבה ויישר כח.