הבנה בדעת הרמב"ם
לכבוד הרב שלום רב, מס' שאלות בדעת הרמב"ם:
1. הלכות שבת - פרק ח' הלכה ב' - בעניין שריית חיטין ושעורין במים בשבת. גם המגיד משנה וגם הכסף משנה הביאו שמקור דין זה הוא בגמרא מסכת זבחים דף צ"ד עמוד ב'. לאחר עיון בסוגיה שם, משמע ההיפך. איך מסתדרת סוגיה זו עם דעת הרמב"ם זצ"ל?
2. ידוע מנהג התימנים שמתירים לאכול בשר בשבוע שחל בו ט' באב. כנראה מנהג זה הוא עפ"י מה שכתב הרמב"ם בהלכה ז' (שמשמע) שכן מותר לאכול בשר עד סעודה מפסקת. אולם מפשט הרמב"ם בהלכות תעניות פרק ה' הלכה ו' - כתב שכבר נהגו כל ישראל לא לאכול בשר בשבוע זה. אם כן מהי הדרך הנכונה שילך בה האדם? שנזכה בע"ה בבניין ירושלים עוד השנה
1. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על משנה תורה מהדורת מכון מש"ה פירוש הסוגיה לפי רבינו.
2. מנהג יהודי תימן הוא לפי דין התלמוד, שמותר לאכול בשר, אפילו בערב תשעה באב, חוץ מהסעודה המפסקת.