שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. בספר החינוך יש 2 מצוות דומות: מצוה ל'ח:"שלא לחמוד":מניעה שלא לקחת חפץ או דבר מחברו, בין בכסף בין שלא בכסף אם חברו לא רוצה למכור אותו. מצוה תט'ז:"שלא להתאוות ממון חברו":מונעת מאיתנו התאוה בתוך ליבנו, כי עם התאוה יבוא להתחנן ולהכביד למוכרו. יש לי קושי!!! איך יכול להיות שמצות "לא תחמוד" לא כוללת בתוכה תאוה בלב ?? הרי כל דבר שאדם חומד, אוטומטית התאוה באה מליבו !!! מדוע התורה בחרה לחלק בין אחד שחומד שלא מתוך תאוה מליבו, ובין אחד שחומד מתוך תאוה בליבו??
2. בשר וחלב. הטעם שאנו מחכים אחרי אכילת בשר שלא יהיה חשש מפני חוטי הבשר המצויים בין השיניים, או מפני השומן שנשאר בחיך. מדוע חכמים גזרו לחכות 6 שעות, זה נראה לי ממש מוגזם!!! אפשר לצחצח שיניים טוב, לחכות חצי שעה, ואז יהיה מותר לאכול מאכל חלבי.
3. ט"ו באב. קראתי במשנה במסכת תענית על בנות ישראל שהיו יוצאות בט"ו באב ורוקדות בכרמים, ומי שאין לו אישה היה בא להכיר אותן. האם זה ראוי וצנוע להכיר כך בחורה? הרי האנשים רואים את הנשים רוקדות!!!
4. מצות עשה "להשבע בשמו יתברך באמת". להשבע בשמו בעת שנצטרך לחזק ולקיים דבר או להרחיקו. מדוע לא מצוי בימינו גדולי תורה שנשבעים בשמו של הקב"ה?? הרי הם מפסידים מצות עשה דאורייתא. אם נאמר שיש ירידת הדורות, ואין בימינו אדם שראוי להשבע בשם ה' (אפילו גדולי התורה בימינו), יוצא שאף פעם לא יקיימו את המצוה הזאת כי הדורות רק הולכים ונחלשים.
5. לימוד התורה לעם ישראל. האם ידוע לנו תוך כמה זמן לימד משה רבינו את התורה לעם ישראל? האם במשך שנה, שנתיים, ארבעים שנה? אשמח מאוד אם תענה לשאלותיי. כל טוב.