לימוד גמרא
שלום לכבוד הרב,
מצאתי בתשובות הרב גבי יחסו של רבינו לשיטת הפלפול. (ציטוט מתשובת הרב:גם מן המשנה תורה וגם מאגרתו לתלמידו אנו למדים שהוא היה רק בעד לימוד תלמוד הלכה למעשה. ואע"פ שבהלכות תלמוד תורה כתב רבינו שגם כשכבר האדם סיים ללמוד כל התורה כולה, הלכה למעשה, צריך לעסוק בתלמוד. וכוונתו שם למשא ומתן התלמודי שיש בו ערך כשלעצמו, גם שם, אין כוונתו לפלפולי סרק, אלא למשא ומתן עמוק בעל משמעות הלכתית.) ראשית, ברצוני לדעת על איזה סוג פלפול הרב מדבר? כלומר, ברוב הישיבות בארץ כיום הפלפול שנלמד הוא אינו "פלפול לשם ההתפלפלות" אלא אפשר לקרוא לזה "לימוד ע"מ להבין", שהרי מה לעשות שפשט הגמרא לכאורה לא מובן. ואפשר לראות כאלה וכאלה שלומדים את הגמרא ברמה רדודה כ"כ שאפילו דברים שקשים ברמת הפשט הם אינם מתרצים, האם גם לסוג פלפול כזה רבינו התנגד? והאם התנגד רבינו להבין את ההגיון מאחורי חז"ל בסברותיהם שמובאות בתלמוד? כי איני מבין לאיזה סוג של פלפול רבינו מתנגד. שנית, האם נזיקין הן מסכתות שאין עניין ללמוד אותן (בתחילת לימוד התורה) בגלל שהן פלפוליות, או שגם באלו המסכתות יש הלכות מעשיות ויש עניין ללומדן?
תודה רבה, ותכתב בספר החיים ובספר הזיכרון.
ברור שצריך ללמוד בעיון ולא באופן שטחי ורדוד. וגם סדר נזיקין הוא סדר שיש בו הלכה למעשה. מי כמוני מוביל שנים רבות את היזמה של לימוד דיני ממונות הלכה למעשה, כדי לדון ולהתדיין על פיהם. וכל בירור הלכה למעשה בעיון ובבקיאות ובאבחנות דקות ואמתיות, אינו פלפול סרק, חלילה, אלא פלפולי סרק עוסקים, לא במציאות, אלא בדברים היפותטיים. וכן עוסקים בבירור דעות דחויות, גם כשאין לבירור זה השלכה להלכה למעשה. והעיקר חשוב למפלפלים כאלה ה"חילוקים", האבחנות גם כשהן תיאורטיות למדי, ורחוקות מן האמת, בבחינת מעיילין פילא בקופא דמחטא.