בהמשך לתשובות הרב

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלה הקודמת על מינוי רב וגבאים. מעניין אותי להבין באופן עקרוני את נושא הבעלות על בית כנסת ציבורי.
1. מי מקים את בתי הכנסת הציבוריים בעיר ובישוב? עירייה/מועצה דתית/מרא דאתרא/אחר?
2. בית הכנסת כמו גם הקרקע עליו הוא יושב הינם סוג של נכס. מי הבעלים החוקיים של נכס בית הכנסת? ואז התשובה לשאלה זאת שקולה לשאלת בעל השליטה המלאה בבית כנסת מכל הבחינות.
3. האם בתי כנסת ציבוריים היושבים בשטח עירוני כפופים לתקנות הרבנות הראשית, לרבות אמירת הלל ביום העצמאות וכיו"ב?
בתודה מראש

שלום לכבוד הרב הפסקה שעדתנו נוהגת אחרי ההפטרה האם לדעת רבינו זה שאני שותה את התה בלי קידוש האם זו עברה? אני זוכר שרק בשבתות חתן עושים קידוש ובשבת בלי אירוע אין קידוש מה דעת רבינו בנושא זה
תודה מראש

לכבוד הרה"ג הרב רצון ערוסי! כשקראנו השבת את הפרשה, הבחנתי שבפסוק: "ושמתם את דברי... והיו לטוטפת בין עיניכם", אונקלוס מתרגם את 'טוטופת' - 'תפלין'. ואז הבנתי ש'תפלין' זה בעצם בלע"ז והכי נכון להגיד 'טוטפת'. אם כך, מדוע אנו משתמשים בלע"ז ולא בלשון הקודש (ועוד לחפצא דקדושה)?
תודה רבה כבוד הרב,
שלום צובירי.

כבוד הרב שלום, זכור לי כי שמעתי שיש לבדוק את התפילין אחת ל -7 שנים. ובהזדמנות אחרת שמעתי כי יש לבדוק זאת כל 4 שנים.
1. האם הרב יוכל להבהיר את העניין?
2. כמו כן - האם ההתייחסות שונה לתפילין מהודרים?
3. וכיצד ניתן לקבוע האם התפילין הם מהודרים או לא?
תודה ומראש ובברכת שבוע טוב, תומר

שלום לרב

שלום רב, הטלית שלי גדולה מדי למידת גופי, האם מותר לקפל אותה לחצי ולהתעטף בה כך שכל ארבעת הציציות יהיו מופנות מקדימה לגופי?
תודה

לק"י כ"ט תשרי תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנה"ר שלום א' לפי מורנו הרב יוסף קאפח, האם זה שה"אומנים" החדשים מכאיבים כל חלקה טובה בשירת האזינו היפך דרשת חז"ל וכותבים שירת האזינו אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, נחשב כשינוי בצורת השירה וכתוצאה מזו הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות? ב' למה זה ששורות י, טז, לח–לט בולטות ויוצאות לאמצע בשירת האזינו, נחשב כהפסקת רציפות החלל הריק? הרי עדיין יש חלל ריק רצוף באמצע. וא"כ למה דרשו חז"ל במגלה (טז
ב) ששירה זו אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח, הלא הוא אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה? שמעיה אפל

בס"ד כבוד הרב אני בעבר
רציתי לתרום לבית הכנסת בידן. אבל הגבאים לא רצו לקבל כי הם טענו שהקהל לא מעונין בזה. הבידן נשאר אצלי. השאלה האם אני צריך להמיר את הבידן לכסף ולתרום לבית הכנסת. ואיך עושים זאת? בכבוד רב דוד

שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת תימני ציבורי בו אני מתפלל (סגנון שאמי) נהוג מתקופת מלחמת ששת הימים לערך לומר בתפילת שחרית של שבת במזמורים בשירה "תפול עליהם אימתה ופחד... עד יעבור עם זו קנית" שלוש פעמים. חלק מהציבור הפסיק נוהג זה וחלק עדיין אומרים. לפי מה שאמרו כנראה שאנו הבית כנסת היחידי שעדיין אומרים. שאלתי היא מה אנו צריכים לעשות? בברכה ותודה רבה מראש

לק"י שלום מארי,
1. האם לשיטת רבינו מותר לעטר את קירות בית הכנסת בתמונות של רבנים?
2. בחלק מקהילות יהודי תימן הנהיגו באחרונה שחתן הבר מצווה קורא בשבת החתן את כל הפרשה. האם מנהג זה לא נוגד את ההלכה שכל אחד קורא לעצמו ואף את מנהג תימן המבוסס הלכתית?
תודה מראש

היות ויש לי מס' בנים אשר פתילות ציציותיהם נקרעות לעתים קרובות שאלותיי:
1. האם מותר לאשה לקשור פתילות לציצית או שרק לגבר מותר?
2. באיזה אופן גוזרים/קורעים את הפתילות הקרועות?
תודה ושנה טובה ומבורכת.