א. מבחינה עקרונית היתר עיסקה מושתת על חצי הסכום שנותן בעל הכספים למקבל כהלוואה בלי ריבית, וחצי סכום הוא פיקדון בידי המקבל, כהלוואה בלי ריבית. וחצי סכום הוא פיקדון בידי המקבל, והמקבל משקיע אותו לטובת בעל הכספים, וכדי שלא ייראה שמקבל הכסף עמל בהשקעת כספי הפיקדון של בעל הכסף לטובת בעל הכס, חנם אין כסף, ויאמרו שהוא עושה זאת בגלל שנתן לו הלוואה, ודבר זה נראה כריבית, לכן נותן בעל הכסף למקבל הכסף סכום מסוים כדמי עמל, ה ומשום כך נהגו להתחלק ברווחים, 60% למקבל הכסף, 40% לנותן הכסף, זו רק דוגמה. מהר"ם שכלל את ההיתר באופנים שונים, בשנה הראשונה מקבל הכסף משקיע כל הסכום לטובת בעל הכסף, ומצרף כל הרווחים לקרן. והקרן המכובדת של בעל הכסף ניתנת למקבל הכסף כהלוואה, בלי ריבית לשנה. זו רק דוגמה למשהו שדומה 50%-50%.
ב. נכון שאין ריבית רווחים ללקוח בחשבון עו"ש, אך יש לבנק ריבית כשיש גירעון בחשבון עו"ש, ולכן צריכים היתר עיסקה.
ג. וכן הפרוזבול מכסה גם חלק ההלאה שבעיסקה, ומלווה בכל מקרה צריכים היתר עיסקה גם עם בנק.
ד. גם תכני חיסכון כנ"ל, יש צורך בהיתר עיסקה.