דילוג לתוכן העיקרי

מרן או הרמב"ם??

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני תימני בן 23. (בלדי) אני הולך לפי ההלכות של מרן גדול דורנו הרב עובדיה יוסף שליט"א, ושומר על מנהגי תימן כמו הנחת תפילין, ציצית, טעמי המקרא... אנשים מעדתנו מעירים לי שאני צריך ללכת לפי הרמב"ם ולא לפי מרן ר' יוסף קארו, מכיון שהפוסק של התימנים הוא הרמב"ם. אני טוען שבתימן היו אנשים שהפוסק שלהם היה ר' יוסף קארו ולכן זה לא מדויק שהרמב"ם היה הפוסק היחיד של התימנים. בהקדמה לילקוט יוסף כתוב: גם יוצאי תימן צריכים להחמיר בארץ ישראל כדעת מרן. ודע שכל בני עדות המזרח צריכים לנהוג כדעת מרן השולחן ערוך לכל הפחות להחמיר כדעתו הן יוצאי מרוקו, בוכרה והן יוצאי תימן. ובפרט כאן בארץ ישראל שהוא מרא דאתרא דארעא דישראל. וזה ע"פ מה שכתב מרן שאם היו רוב התושבים נוהגים כדעת המרא דאתרא, ואח"כ הגיעו עוד אנשים לאותו מקום מקהילות אחרות, צריכים לנהוג כדעת המרא דאתרא במקום שהלכו אליו (שלא על דעת לחזור). ובפרט שמצינו לכמה פוסקים מבני תימן שכתבו שגם בתימן עשו הכל כדעת מרן השולחן ערוך. וכן כתב הגאון ר' דוד משרקי בשו"ת רביד הזהב מגדולי רבני תימן. וגם המהרי"ץ בפעולת צדיק כתב בכמה מקומות שאף בתימן נהגו כדעת מרן:
א. כן הוא בשו"ת פעולת צדיק חלק א':כתבו הפוסקים דארץ תימן אתריה דהרמב"ם ומהר"י קארו נינהו.
ב. וביותר כתב בפעולת צדיק חלק ב':אלא כיון דנפיק מפומיה דהבית יוסף ז"ל, מי ירים ראש היפך דעת מרן ז"ל. וזאת למרות שהרא"ש והרמב"ם פליגי עליה.
ג. וכן כתב בסימן ק'ז וז"ל:ובענין פיסקא דדינא אין לנו רק הכרעת מרן ז"ל והמחמיר יחמיר על עצמו.
ד. וכן בסימן ק'ו לענין השוכח לומר רצה והחליצנו בסעודה שלישית, פסק כדעת מרן, והוא תמוה דפסק נגד שני עמודי הוראה, ועם כל זה כיון דנפק מפומיה דהבית יוסף, מי ירים ראש לפסוק היפך דעתו. ה. גם בהקדמה לספר זבח
תודה כתב:"דברי השולחן ערוך מנורה טהורה, אשר מן השמים הסכימו על ידו ולו משפט הבכורה. וחן וחסד עשה עמנו אל גדול וברוך, בגלות אשר תורה שם בישראל בשולחן ערוך, אשר חיבר מאור הגולה מרן המאיר לארץ ולדרים... ונמצא שבהרבה מקומות גם המהרי"ץ פסק כדעת מרן השולחן ערוך, ודלא כהרמב"ם והעיד שלו משפט הבכורה. (עד כאן הציטוטים מהספר ילקוט יוסף) השאלות שלי:
1. מדוע לפי מרן גדול דורנו הרב עובדיה שליט"א, מרן הוא מרא דאתרא בישראל? הרי הרמב"ם היה בארץ ישראל לפניו?
2. לגר"ע יוסף שליט"א שיטה הלכתית שמגמתה אחדות ישראל. ולכן, לדעתו, התלכדות כל העדות לרבות האשכנזים, סביב מרן מחבר השו"ע, תביא את האחדות. אלא שאין הוא מורה לאשכנזים לנהוג כמרן, כל עוד יש להם בתי דין משלהם, וכל עוד אינם כופים דעתם על בני עדות המזרח. לא כן לגבי עדות אחרות (=תימן, מרוקו, בוכרה ועוד), שספק בעיניו אם יש להם בתי דין משלהם, ובעיקר כשהוא רואה שאינם מלוכדים, וכל שיש מחלוקת בתוכם, הוא מורה להם לנהוג כמרן. הוא נאמן לשיטתו זו, עד כדי כך, שלמרות מוצאו הבבלי, הוא אינו פוסק כמו הבן איש חי, אלא כמרן, למרות שקמו נגדו בעניין זה מבני עדתו. (מתוך דברי כבוד הרב באתר נצח ישראל)
א. מה הכונה בתי דין? אם אפשר להרחיב.
ב. מדוע הגר"ע יוסף שליט"א, לא המשיך ללכת לפי הבן איש חי? האם זה בגלל שהספרדים ועדות המזרח קיבלו עליהם הוראות מרן?
3. לאור מה שכתבתי לעיל האם אני יכול ללכת לפי ההלכות של מרן הגר"ע יוסף שליט"א? (ממשיך דרכו של מרן) הרי אני לא נוטש את מורשת האבות, שכן עוד בתימן היו יהודים שפסקו לפי מרן ר' יוסף קארו! כבוד הרב סליחה על האריכות.
תודה רבה וכל טוב.

תשובה

1. כי המציאות בארץ השתנתה, כמו שהיו מקומות שנהגו כמו הרי"ף ואח"כ כמו הרמב"ם.
2.
א. בית דין להוראת הלכות ולענייני משפט. אולם אפשר שאפילו בי"ד להוראת הלכות די בו.
ב. כל פוסק הלכה שהוא בר הכי, רשאי לחלוק על קודמיו, כמו מכח נימוקים הלכתיים מבוססים, וכך עשה הגר"ע יוסף בספרים על הבן איש חי.
3. דע יקירי, שאדם שלימודו ותורתו וכל הווייתו הדתית קבל מחכמים גדולים ששיטת שונה, ינהג כרבותיו האחרונים ולא כמורשת אבותיו, אלא אם כן ימצא לו קהילה טובה לפי מורשת אבותיו, שיש לה חכמים, ושיעורי תורה ובמסגרתה יעלה מעלה מעלה, ולא ירד מטה מטה. כי העיקר יראת ה' ועסק בתורה, ומורשת אבות היא רק דרך עדיפה, אם היא באמת עדיפה מבחינה מעשית, באותו מקום ובאותו זמן. על אחת כמה וכמה אם מדובר באדם, שאבותיו כנראה נהגו הכל לפי מרן, שבוודאי ינהוג כגר"ע יוסף שליט"א.