שאלות עכשוויות בהלכה למעשה
לכבוד מארי ערוסי שליט"א,
1) ראיתי לאחרונה פרסומים על תרגילי YOGA ביישוב בו אני גר, והופתעתי משום יעודו המפורסם של ה -YOGA. עמדתי נובועת מהגדרתו של ה -YOGA המפורסמת לפיה הוא בעצם עבודה זרה לנו : "yoga's ultimate aim is to be one with a god of a different religion ". ואני שואל את עצמי מה דעת מארי בזה לפי תורת ישראל.
2) מה דין בן - אדם, הסועדב בשולחן שבת, ואינו טועם אלא מהלחם עליו מברכים, כזית או קצת יוצר; ולאחר מכן אוכל כל דבר המוגש לו ללא ליווי הלחם כלשהו. הלא יברך על הכל משום "שמשך את ידו מהלחם"?
3) מה דין כלים חד - פעמיים שחבילתם טרם נפתחה, הלא אסור לקרוע אותם כדי להשתמש בם במהלך סעודה שבת?
4) מה דין ספוג לשימוש בכיור לשטיפת כלים, הלא אין לדרוש להשתמש בשניים שונים בשביל חלבי ובשרי?
5) האם בת הלומדת באולפנה רשאית לאכול בשר שאינו חלוט משום שבלתי אפשרי לה לדרוש חליטת הבשר המוגש לה? בברכת התורה, אליעזר
1. נראה לי שאין להתיר תרגילים קבוציים רק ליחידים שכל אח דברמה כזו שיכול לנתק לחלוטין את התרגילים ממקורם האלילי, בבחינת תוכם אכל - קליפתם זרק.
2. מושך ידו מן הלחם הוא מושך ידו מן הסעודה. אבל במקרה דנן דעתו לאכול לאחר מכן את הלפתנים שהם חלק בלתי נפרד מן הסעודה ובאים מכח הלחם שאכל.
3. קריעה זו אינה אסורה, כי אינה קריעה לצורך תפירה. והיא סילוק כיסוי או קליפה שבתוכם יש משהו שאותו צריכים. כך בקליפת פרי וכן בקביעת הכיסוי שעל פי הבקבוקים, וכן בקרטוני חלב וכיו"ב.
4. מן הראוי שיהיה ספוג חלבי וספוג בשרי, כי הספוגים הם שונים ומשונים, ויש שפירור גבינה או בשר נתקע בהם, גם כשאין חומר חיטוי.
5. חובה על בעלי אולפנות וישיבות לספק אוכל כשר לתלמידיהם, כל תלמיד לפי מסורתו. שהרי ב"ש וב"ה לא נמנעו זה מזה, גם באכילה, משום שהיו מודיעים זה לזה, הבדלי הכשרות ביניהם. ושם מדובר במארח ואורח. והתלמיד אינו אורח. והוא חייב להיות בישיבה ואם אין קמח, אין תורה.