א. רוב בחימום מים הוא רק במחממו לרחצה, כי לשתייה המים ראויים לשתייה גם בלי חימום. ולכן רבינו לא נתן שיעור לחימום מים לשתייה, רק לרחצה, שבת, ט,
א. כדי לרחוץ בהן אבר קטן. ומשום כך כתב מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות ג, ששיעור חימום בזה די בהפשרה, שכבר ראוי לרחיצה. ואין צורך ברתיחה. ואפילו אך היו שלמדו, משבת, כב, ד, שיעור עד שתהא כריסו של תינוק נכווית בהם.
ב. לפי רבינו, מים שהורתחו מע"ש והצטננו, אין להניחם על הפלטה בשבת, ואם הוחמו לרחצה, המחמם - חייב. כי מים שהורתחו ונצטננו, הם כמו המים שלא הורתחו. ואינם כמו בישול שהתבשל ולא כמו מוך שהתבשל והצטננו, שכל שחוזר ומבשלם, מקלקלם. ואשר להלכה של חמין שהוחמו כל צרכן, וכן לגבי שימוש במים שמחוברים להסקה מרכזית, וכן מדוד חשמלי שכבר כיבוהו. שמע בהלכה יומית באתר נצח ישראל www.net-sah.org