מסמך העקרונות של הו"ד
בס"ד שלום לכבוד הרה"ג
מה דעתו של כב' הרב על מסמך העקרונות של הו"ד? hod.org.il אני מביאה כאן את מכתב הפניה לרבנים ששלח ארגון הו"ד והמדבר בעד עצמו: בעולם הדתי ישנם רבים אשר יש להם נטייה הפוכה, ואין הם נמשכים לנשים כי אם לגברים בלבד. כב' הרב, בעלי הנטייה שומרי התו"מ מחויבים באופן עמוק להקב"ה, לתורה ולישראל. חייהם מכוונים על ידי התשוקה להיות משרתו של ה'. השאלה העומדת על הפרק עבור הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) שאינם נמשכים למין השני ו/או שעשו כל שביכולתם להשתנות ולא הצליחו היא : בהיותם בעלי נטייה הומוסקסואלית, מה אלוהי ישראל דורש מאתם? כנראה שמעכ"ת הבין מדברינו כי אנו טוענים שעל ההלכה להתיר הומוסקסואליות, ולא כך היא. מעל לכל עומדת מולם מחויבות לתורת ישראל ולהלכה היהודית. דווקא משום כך אנו מבקשים לדון עם כבוד הרב ביחס לשאלת ההדרכה לבחורים אלה. ישנה חשיבות רבה במתן הדרכה מסודרת וקולקטיבית ולא רק אינדיבידואלית מתוך אחריות להלכה. סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות הקשות ביותר בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. תורת ישראל אוסרת יחסים הומוסקסואלים (מ"ז) ולא על כך הדיון הפנים דתי. איסור זה עומד ויעמוד לעולם על תלו ואין כאן כל מחשבה ו/או בקשה להתיר חלילה ו/או לקבל אישור לזוגיות חד מינית. לא בכך עסקינן. העיסוק בשאלת בעלי נטייה זו צריך להיעשות באופן מתמיד, מתוך עומק המכיר בכך שמחד - גיסא אין כל היתר לקיום מ"ז ומאידך - גיסא ישנם בחורים הומוסקסואלים שמחפשים דרך לחיות. זו הדרך האמונית וההלכתית, האנושית והרגישה להתמודדות עם הנושא. האם הרבנים מודעים לקושי העצום שאיתו חי אדם דתי בעל נטייה הומוסקסואלית ?. הדיון התורני אותו אנו מקיימים הוא לא מתוך רצון ח"ו לחיי הפקרות או נהייה אחר היצר. הדיון נעשה בגלל הרצון של הו"ד להמשיך ולהיות שייכים לקהילותיהם, משפחתם ולציבור הדתי בכללו, איש לא בחר בזהות הזו .. יש כאן בעיה שאין לה פתרונות קסם מבחינה הלכתית אך יש תשובות בנושא החברתי והערכי. המודעות שאין ביכולתם להקים בית בישראל כמו אחיהם ההטרוסקסואלים דומה לתהליך של אבל ואובדן. אבל אמיתי, עם בכי ומספד. בשל כך, ההתלהמות ודברי הבלע של חלק מהציבור פוגעות ומעליבות ברמה שקשה לתאר. אני מבקש מכב' הרב לקרוא בעיון את מסמך העקרונות שגובש לאחרונה עם רבנים הן מהמגזר הציוני והן מהמגזר החרדי, יחד עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע שומרי תו"מ ואת "מסמך ייעוץ רוחני ראשוני למתבגר" ויראה כב' הרב כי הכל נעשה על פי תורת ישראל. אנא, הקדש מעט זמן לקרוא את הנ"ל ולהיווכח כי הדבר חשוב ואינו פוגע חלילה בתורת ישראל ובעם ישראל, אלא מתוך הבטחון באמונה ובחוזקנו, יציל הדבר נפשות רבות ויחזק את כולם." עכ"ל. אני חושבת כי כב' הרב יכול "להרים את הכפפה" ולהביע תמיכה בדרכם ובכך לפעול למציאת פתרון ראוי ע"פ ההלכה.
מה דעתו של כב' הרב?
אני חוזר וכותב - אין לדון בענין זה ברבים, ואין להתארגן כארגון. אין ספק שכל מי שיש לו נטיה כזו, הומו או לסביות, הוא אדם שיש לו טרגדיה כפולה:
א. בעצם התופעה הזו, שאין בה יכולת פריה ורביה, שהיא תשוקה טבעית אנושית עצומה, "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" (רחל ליעקב).
ב. האיסור ההלכתי לזוגיות כזו. ומבחינה הלכתית דתית, יש מציאות קשה יותר, הממזר או הממזרים שיש להם יכולת פריה ורביה, אך הם מנועים מבחינה הלכתית לבוא בקהל, דבר שמצמצם להם את אפשרות הזוגיות והפוריות. ואין ספק שביהדות, דבר זה קשור ליחס בין הפרט ובין הכלל. כי יש קדושה לפרט וקדושה לכלל, ושתי הקדושות קשורות זו בזו, ויש שהפרט משלם מחיר יקר למען קדושת הכלל. כמו שגם במלחמת קיום הפרט נלחם למען הכלל. למרות שיש והוא משלם זאת בחיייו. ה אצל הדויים, ענין קדושת הכלל רופף, אם בכלל, ואצלם, מטופח יותר האינדוידואליזם, ולכן הם מרשים לעצמם זוגיות חד מינית, אף שאין בה פוריות, דבר שלילי שמקרין על בעלי כושר פוריות וחיים חיי זנות מתירניים מאד, שיש בהם תופעות שליליות מאד. אבל היהדות כאמור, שומרת על קדושת הפרט ועל קדושת הכלל, ולכן הטיפול יהיה צריך להיות אישי, ואחר נדון בענין זה ברבים.