כתוב בתורה לגבי גנב שנמצא במחתרת, אם זרחה השמש עליו דמים לו. אם הגנב בא באור יום, יש להניח שלא יפעיל כח, ולכן אין לנגנב רשות להתגונן ע"י הריגתו. וגם אם הגנב בא בלילה, אבל הוא מסוג בני האדם שברור לנו כשמש שלא יהרוג, אסור לנו להרגו. כגון: אב שבא בלילה לגנוב את בנו, אם האב נתפס, ההנחה היא שהאב מרחם על הבן ולא יהרוג אותו, ולכן אין לבן רשות להתגונן ע"י הריגת אביו, וכן על זו הדרך. הדבר תלוי באופי הבעל ובאישיותו, וברמת המתח שבינהם, ובהערכה האמתית, האם אותו בעל מסוגל לממש את האיום, אם כן, יש לה רשות להתגונן בכח, ואפילו ע"י שתקדים להרגו, בשעה שהוא רודף אחריה ומאיים להרגה.