סעודת מלוה מלכה
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
נפסק בגמרא בשבת (קיט ב): "ואמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית". ופס"ר בהלכות שבת (ל, ה): "... וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית". וכתב מורנו הרב יוסף קאפח (הע' ח):"וברור שהכוונה במוצאי שבת בסוף יום השבת עצמו... ודלא כיש טועים שפי' מוצאי שבת בלילה". דעתו של מורנו הרב יוסף קאפח ברורה שאין מקור לסעודה הקרויה 'מלווה מלכה'. וקשה לי, הרי מהמשך הגמרא שם ברור שמדובר בסעודה במוצאי שבת, בלילה, שכך נאמר שם: "ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא ("במוצאי שבת) עיגלא תילתא הוה אכיל מיניה כולייתא...". ואם כדברי מורנו הרב יוסף קאפח ש'מוצאי שבת' זו סעודה שלישית, הכיצד הכינו עגל משולש בשבת עצמה? עוד קשה בעיני מהירושלמי (תענית ד, ג): "תני לא היו מתענין (- אנשי משמר) לא בערב שבת ולא במוצאי שבת מפני כבוד שבת". ברור שמוצאי שבת הכונה ליום ראשון! עוד לא ברורים בעיני דברי מורנו הרב יוסף קאפח "ודלא כיש טועים", יש טועים אלו כל הראשונים והאחרונים שעסקו בנושא זה. מה שנראה לי הוא שמורנו הרב יוסף קאפח ביקש למצוא סיבה לעובדה שבני עדתינו לא נהגו אכילת סעודת מלוה מלכה.
תודה רבה לכבוד הרב,
ותשובתו מהרה תצמח.
ראשית, אין זו בעיה של עתדנו. ואין רוב ראשונים ואחרונים נגד מנהג עדתנו, אלא מחלוקת חכמים וחידקא אם יש שלוש סעודות בשבת, או ארבע, שבת, קיז,
ב. והלכה כרבנן. הרי"ף, רבינו, ר"ח, המאירי, ספר הבתים, וכן הרא"ש והטור והשו"ע, שהרי מצילין בליל שבת מפני הדלקה רק שלוש סעודות, ולעניים נותנים לשבת רק שלוש סעודות. אלא מה שמפני כבוד השבת מסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. אבל הם גם אמרו שלעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. כלומר, חז"ל השוו בין ערב שבת לצאת השבת, ולכן צדק מורנו הרב יוסף קאפח שכמו שבע"ש מדובר סמוך לכניסת השבת, כך במוצאי שבת, סמוך לפני צאת השבת, והיא הסעודה השלישית. וכך ביאר שת"ז, או"ח, ש, וכן מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק, ח"ג, לח. ונהגו להמשיכה עד אחרי צאת השבת, וגם זה אינו חובה, הרדב"ז, מתנות עניים, ט, יג, ומעשה דר' אבהו הוא מעשה חסידות, והיו יחידים שנהגו כן בתימן, והראיה שבנו של ר' אבהו, אמר לו שחבל לשחוט עגל בשביל צליה, והכין הצליה מע"ש. ואביו הסכים עמו. ואנשי משמר לא התענו במוצאי שבת מפני כבוד השבת, הכוונה ליום ראשון, שהרי בכל יום שהתענו הם לא התענו מערב עד ערב כיוה"כ, אלא מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, ולכן אותה הלכה של הירושלמי אינה קשורה לענייננו. ומה שכתב מורנו הרב יוסף קאפח ולא כהוטועים, הוא לא התכוון לכל החולקים על הרמב"ם, אם יש כאלה, אלא לאלו שפירשו בדברי הרמב"ם, שהכוונה למוצאי שבת ממש, כמו מארי חיים כסאר זצ"ל. וה' יאר עינינו במאור תורתו.