לכאורה סתירה בהגדרת מצה עשירה?
כיצד מיישבים בין שני ההלכות ברמב"ם: בפרק ה' משמע שחוץ ממים הכל מצה עשירה ואין יוצאים י"ח בליל הסדר במצוות מצה ואילו בפרק ו' משמע שמי פירות אינם גורמים למצה עשירה. בברכת מועדים לשמחה ואין שמחה כהתרת הספקות. –––- רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כ מותר לתת התבלין ר והשומשמין והקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק, וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן או ש דבש וחלב או לקטף בהן, וביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד, לא משום חמץ אלא כדי שיהיה +דברים ט"ז+ לחם עוני, וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות זכרון לחם עוני. רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו מצה שלשה במי פירות יוצא בה ידי חובתו בפסח, אבל אין לשין אותה ביין או שמן או דבש או חלב משום לחם עוני כמו שבארנו, ואם לש ואכל לא יצא ידי חובתו,
ההלכה הראשונה מתייחסת רק למצב שלש אותה או בשמן או בדבש, או בחלב או ביין. ורק אחת מאלה נחשבת מצה עשירה, ואין יוצאין בה ידי חובה בגלל שיאנה בגדר לחם עוני. אך ההלכה השנייה מתייחסת למצה שלש אותה לש עם מי פירות כגון מיץ תפוזים, מי אבטיח, וכל כיוצא באלו, מצה כזו נחשבת לחם עוני ויוצאין בה ידי חובה, אף שאינה מחמצת כלל.