שלום לכבוד הרב שליט"א.
"מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו ואפי' ירש ס"ת מאביו מצווה לכתוב משלו. ומי שכתבו בידו ה"ז כאילו קיבלו מהר סיני. אם אינו יודע לכתוב יזמין מאצל סופר. וכל המגיה בס"ת אפילו אות אחת ה"ז כאילו כתבו כולו".
1. הרב כתב שאם אדם נפטר מן העולם ולא כתב ס"ת, ולא הניחו לו אבותיו ס"ת בירושה ביטל מצוות עשה. יש לי קושי! הרי גם אם אביו הניח לו בירושה ספר תורה הוא חייב לכתוב לעצמו ספר תורה, כמו שכתוב:"ואפילו ירש ספר תורה מאביו מצוה לכתוב משלו". נמצא שגם אם אביו מוריש לו ספר תורה והוא לא כתב לעצמו הוא ביטל מצות עשה.
2. ידוע לי שהמצות לא ישתנו בשום זמן (למרות שיש פוסקים שסוברים שע"י קנית חומשים יוצאים ידי חובה). אבל אני ממש לא מבין מה ההגיון שכל אחד יכתוב ספר תורה לעצמו? אני חושב שהמצוה הזאת לא רלונטית לימינו, כיון שהיום יש דפוס ויש ברוך ה' יכולת לקנות חומשים. המצוה הזאת רלונטית לתקופה של פעם, שלא היה דפוס וכל אחד היה צריך לכתוב לעצמו, או שיכתבו לו ספר תורה כדי שילמד. עוד חיזוק לכך שהמצוה לא רלונטית בימינו : אם אדם זכה לכתוב ספר תורה, או שהוא שילם לסופר סת"ם שיכתוב עבורו, את הספר תורה הוא שם בבית הכנסת ולא בבית שלו! יוצא שהוא בכלל לא לומד בספר תורה שהוא כתב. אז מה ההיגיון שעומד מאחורי מצוה זאת בימינו?
תודה וכל טוב.