לכבוד הרב שלום וברכה בהל' כלאים פ"ז הל' (יח) כתב רבנו: "בית שהיה חציו מקורה וחציו אינו מקורה, וגפנים נטועים בצד זה, מותר לזרוע ירקות בצד האחר, שהרי פי תקרה כאלו ירד וסתם ונעשה ביניהן כמחיצה, לפיכך אם השוה את קרויו אסור".
1. האם האיסור לנטוע גפנים ולזרוע תבואה בתוך בית שאינו מקורה הוא איסור תורה או איסור דרבנן?
2. האם האיסור לנטוע גפנים ולזרוע תבואה בערוגה שבחצר בית (לא בשדה) הוא איסור תורה או איסור דרבנן?
בתודה ובברכה
1. בירושלמי דנו בנושא אילן בתוך בית לעניין ערלה, שחייב, ולעניין מעשרות, שפטור. שאין זה שדה. ונסתפקו בעניין שביעית ולא דנו לעניין כלאיים. ורבינו פרק הירושלמי לעניין ערלה, מעשר שני ונטע רבעי, י, ט, שחייב. ולעניין מעשרות, א, י, פטר מן התורה, וחייב, לדעתו מדרבנן. ולא גילה דעתו לעינין כלאיים. והחזו"א אוסר בכלאיים י"א מן התור, ה וי"א מדרבנן. ולענ"ד בימינו, אין נוטע בתוך בית, כי שם מדובר שנוטע בארץ, ויש תקרה מעליו. ואילו בימינו מדובר בעציצים בתוך דירה שרצפתה אבן ותקרת גג, ולכן נראה שאין איסור, אפילו מדרבנן, ואע"פ שזה נראה לי להלכה, למעשה יש לחשוש לדעת האוסרים.
2. בחצר - אסור מן התורה. וכאן המקום להעיר שלפי רבינו איסור זריעת השדה כאליים, דהיינו כלאי הכרם הוא דווקא חיטה ושעורה, שהם כלאיים בינם לבין עצמם (כלאי זרעים), יחד עם חרצן (כלאי הכרם), אבל חיטה וחרצן או שעורה וחרצן - אין בו איסור לא תזרע שדך כלאיים. אבל הגדל מכלאי זרע עם גפן או ירק עם גפן, אף שאין ליד הגפן מיני זרעים או מיני ירקות, אסור באכילה ובהנאה. כי יש הבדל בין איסור זריעה לבין איסור אכילה. תוכל לגלוש לאתר נצח ישראל ותשמע באודיו הלכה יומית בעניין זה.
