1. הללו שנוהגים כך דוחים את סיום תפילת ערבית של מוצאי שבת, כדי לדחות את דינם של רשעים בגיהנום, שלפי האגדה הם אינם נידונים ביום שבת.
2. אפשר לצאת ידי חובה בשמיעת ההבדלה בבית הכנסת. יש נוהגים מעומד ויש נוהגים מיושב. כל אחד לפי מנהגו. לענ"ד עדיפות למנהג מיושבים.
3. בשחרית יש עניין להסמיך גאולה לתפילה. ולכן אף שק"ש וברכותיה היא מצווה בפני עצמה, ותפילת שמונה עשרה היא מצוות תפילה, והיה מן הדין לומר קדיש ביניהן כמו בערבית, אבל בגלל דין הסמכת גאולה לתפילה בשחרית, אין אומרים קדיש. במנחה, הקדיש הוא לפני התפילה, כי אין לפניו כלום, חוץ מאשרי.
4. פוסק מתקופת הראשונים.