דילוג לתוכן העיקרי

הדר בחצר חברו שלא מדעת (המשך).

שאלה

שלום לרב
בהמשך לנושא "הדר בחצר חברו שלא מדעת" אני שואל מתוך "בדידי הווא עובדא". ישנו שכן שחונה קבוע בחניה המקורה ששייכת לי. אמנם החניה הזו פנויה אבל אני לא רוצה שהשכן ירגיש מעין חזקה או שמא ישכחו שאר השכנים שחניה זו שייכת לי ובעת הצורך יהיה קשה למנוע ממנו ומאחרים מלהמשיך ולחנות שם, לכן ביקשתי ממנו מס' פעמים שלא יחנה בחניה זו אך לשוא מדי פעם כשהוא מתקשה למצוא מקום חניה אחר הוא ממשיך לחנות בחניה ששייכת לי. ושאלתי היא: אם אתלה שלט בו אני מבהיר שעל כל חניה אפילו חד פעמית החונה יתחייב בסכום מסויים, האם זה תקף מדין תורה?
תודה רבה.

תשובה

אם באמת מקום החנייה הוא שלך, ואתה מתנגד, אינו רשאי לחנות שם, אם יש איזה שהוא הפסד, כגון שמן (כתמים שחורים של שמן או צבע הצמיג) שנוזל מהמכונית, סימני שַחְרוּת של צמיגים, שפשוף קל באחד ממתקני המגרש. כי כשיש איזה שהוא חסרון, אין כופין על מידת סדום. ובשו"ע, חו"מ, שסג, אפילו שהמקום אינו עומד להשכרה, אם הבעלים דרשו כסף, הרי המשתמש חייב לשלם. כך שלפי שיטה זו רשאי אתה לדרוש ממנו דמי הנאה, ועל כל פנים, אתה יכול לתלות שלט על המגרש חנייה שהמקום הוא שלך, וכל החונה שם בלי רשות, הרי הוא מסיג גבול, ושאין ולא תהיה לו שום חזקה. זאת ועוד, אתה יכול להניח באותו מקום אביזר מסוים ששייך לך, והוא אינו רשאי ליטלו משם.