הבחנה בין גויים ליהודים במשנת הרמב"ם
לכבוד הרב האם במשנת הרמב"ם יש הבחנה סגולית בין גויים ליהודים, כמו שיטתם של המקובלים ובעלי החסידות על ההבדלים בין נשמה של יהודי לגוי וכו', או שלשיטתו עיקר ההבדל הוא במעשים או בכך שה' בחר בנו כעם אבל לאו דוקא בגלל יתרון סגולי? עצם בחירתו של הקב"ה במנהיג, בעם או בכל דבר אחר אינו דוקא משיקולים רציונליים המובנים בשכלנו, ואינו בהכרח בגלל שהמנהיג או בחיר ה' הוא הטוב ביותר. נסתרות דרכי ה'. למשל המלכים והמנהיגים שנבחרו אינם בהכרח המוכשרים ביותר - יתכן שבדורו של שאול היו מלכים מוכשרים יותר אבל ה' על פי רצונו בחר בשאול ואיננו יודעים דעת עליון. ועל דרך זה השאלה היא האם לשיטת הרמב"ם קיימת גם הבחנה סגולית בין יהודי לגוי, מלבד העובדה הפשוטה שה' בחר בעם ישראל או שעם ישראל בחר בדרך האמת וכו' האם הגוי נחות בעצם מהותו? האם הגויים הם בני אדם כמונו? אני מקווה שהשאלה מובנת מספיק
השאלה מובנת היטב. אין לשיטת רבינו הבדל מהותי בין הגוי ליהודי, הבדל שיסודו בביולוגיה שלהם. אלא חביב אדם (=כל אדם באשר הוא) שנברא בצלם אלקים (=שכל ובחינה חופשית), וחביבין ישראל (=היהודים) שנקראו בנים למקום (=לה', למרות שאין ה' גוף ולא דמות הגוף). וישראל נקראו בנים למקום, על כי ה' נתן להם כלי שבו נברא העולם, שהיא התורה. וכך יוצא, שכל אדם באשר הוא, שהתוודע למציאות ה', ואהבו, וקיבל תורת ה' ללא סייג, ומתגייר כדת וכהלכה, הוא בנו של ה', הוא במעלה גדולה כמו יהודי מבטן ומלידה, שדבק בה', ויותר מיהודי ומלידה שאינו דבק. ואין להקשות מדוע אין ממנין גר צדק כמלך, כי יש צורך בתהליך של התנתקות מוחלטת ממקורות היניקה הגגויית, שהיו לו בעבר ומתהליך התטמעות חיבית במציאות היהודית התורנית. והראיה לכל הנ"ל דמויות מופת ביהדות שהם צאצאי גרים, דוד המלך, הלל, ר' עקיבא ועוד.