לשון שבועה, וציצית בקבר
שאלה
שלום וברכה למארי רצון
1) מותר לאדם לומר לחברו: "מעידים עליי שמיים וארץ ש..." "חיי ראשך" וכגון עוד ביטויי שבועה, כמו שעשו אמוראים? ומדין מה אמירה כזו מחייבת?
2) לרמב"ם, מותר להוציא ציציות בבית קברות. איך הוא מתרץ את הגמר שאומרת שאסור?
תודה רבה
תשובה
1. לגבי אדם שרוצה לשכנע את שומעיו שדבריו אמת, מצינו תנאים שהעידו עליהם שמים וארץ, שדבריהם אמת. ולגבי אדם שרוצה להעיד את חברו בעניין מסוים, הרי זו אמירתו של ה' לישראל, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי כמו כן מצינו שאשדם נשבע בחי ראשו של שומעו כדי לאמת דבירו. כך נשבעה אשה לרב. חיי ראשך בימי ליבוני רחצתיח לו רגליו.. תנא דבאליהיו, פט"ו. והלשונות הללו היו מקובלים בימיהם כלשונות שבהם מאמתים דברים.
2. מותר. כי אינו פוסק כאותה שיטה בגמרא, שיש גדר לועג לרש.