דילוג לתוכן העיקרי

ביאור דעת הרמב"ם בגמ' מסוימות, והיסח הדעת דברכות

שאלה

א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.

תשובה

א. אמת ויציב ונכון וקיים. אבל:
1. להרמב"ם יש פירושים מיוחדים לאותם מקורות.
2. הרמב"ם סובר יהיו הפירושים אשר יהיו, התורה ציוותה אותנו שלא לנהות אחרי דברים כאלה, כי עם קדוש אנו לה' אלהינו.
ב. שינת קבע או שינוי מקום.