אכן דרכו של מארי להבי אמפרשים שפירשו את דברי רבינו באופן שונה משיטתו, והוא סומך עלינו שנתחקה אחרי דבריו ורמזיו, הפזורים במקומות שונים, וכן הוא סומך על הידע הבסיסי שלנו בשיטת רבינו. ולכן אין דעתו כדעת חוט המשולש וכיו"ב, והוא סבור שחלב שנקנה מגוי, כחלב בהמה טהורה, אסרוהו חכמים בגזירה, במניין, מחשש שעירבו בו חלב בהמה טמאה. ולכן השותה ממנו מכים אותו מכת מרדות. מאכ"א, ג, טו, כמו האוכל גבינת גויים. למרות שיש לנו כלל, אחזוקי איסורא לא מחזקינן. ולא היה ראוי להכותו מכת מכרדות כששתה חלב גוי, רק מחשש שמא עירב. וראה משנה, ע"ז, ב, ו, ורבינו כתב בפירושו, שם, שכל הדברים שנזכרו במשנה, שם, (כולל חלב גויים), הם מכלל שמונה עשר דבר שגזרו. ומארי, שם, בהע' 23, הפנה למאכ"א, ג, יב - יג, שהיא ההלכה שריבנו הסדיר את איסור חלב גויים וגבינת גויים. הרי שגם איסור חלב גויים הוא לפי רבינו, גזירת חכמים במנין, שגם אם בטל טעמה, לא בטל האיסור. תוכל לגלוש לאתר נצח ישראל ותשמע באודיו בהלכה יומית בעניין זה.