דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. בישיבה הגבוהה בה אני לומד מתפללים מנחה 'גדולה' ב 13:15 ואחר כך אוכלים ארוחת צהרים. יש לי אפשרות להתפלל מנחה 'קטנה' בזמן אחר, במקום אחר, ובלי לפגוע יותר מדאי בסדר הלימוד. האם כדאי להדר במנחה קטנה?
ב. בשו"ת הריב"ד (עמוד עב הערה
6) מובאת תשובת מורנו הרב יוסף קאפח וז"ל: "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגוים לכל דברי(ה)ם, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל... בכ"ר יוסף קאפח." חשבתי פעמיים, ותמהתי. שכן לולי צה"ל המחרף נפשו בגיא צלמות לא היה יושב מארי בשלווה בספרייתו, לומד ומלמד תורה, וקורא להשתמטות מצה"ל. אודה לכה"ר באם יברר לי את דברי מורנו הרב יוסף קאפח.
ג. בדברים רבה, כי תצא ט נאמר: "זה שהכתוב אומר: 'תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי' (תהילים נ כ). אמר רבי יוחנן: אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך - סוף בבן אומתך תתן דופי." - יצא לנו מזה שאין אסור לדבר לשון הרע על גוי, אלא שהדיבור עצמו מטנף את לשון האדם, ומרגילו בלה"ר. וכן כתב רבנו יונה בשערי תשובה (ג, רטז). אם כך, מדוע לא פסק רבנו הרמב"ם שלה"ר פוגע בעיקר במספר עצמו? כפי שכתב החפץ חיים בספרו בכמה מקומות.
ד. מה דעת כה"ר על בקורת המקרא? מדוע זו טעות?
תודה רבה לכבוד הרב.

תשובה

א. התפלל עמם מנחה גדולה ואכול צהריים.
ב. לענ"ד מארי יסכים לכל מילה שלך, אבל דוק ותשכח, שמארי התייחס לגיוס מתוך כפייה. שמארי כואב כאב עצום שהשלטון במדינה שהוא הכח הכופה, הוא חילוני מובהק, ומחלן מיליוני ילדי ישראל אשר מתחנכים ללא תורה ומצוות, דבר, שחלילה, יסכן אותם בנטייה להתבוללות, בשל ניתוקם משורשי האומה.
ג. כלל גדול יהא נקוט בידך, שלפי משנת רבינו, כל איסורים שבתורה, נאסרו קודם כל וראשית לכל, כדי שנפשו של העבריין לא תשח, גם אם מדובר באיסור שלא יזיק לזולתו. צא ולמד מאיסור לא תקלל חרש, שרבינו הסביר, שתכלית האיסור שנפש המקלל לא תישחת.
ד. יסודה של ביקורת המקרא, בכפירה.