בעלי נטייה הפוכה
שלום לכב הרב,
1. מה דעת הרב על הדברים הבאים: התורה שניתנה לנו ע"י בורא עולם היא נצחית ומחייבת בכל דור ובכל זמן. ע"פ התורה אסור בהחלט לקיים מ"ז. זהו איסור נצחי. הקב"ה אוהב את כל בניו ובנותיו, תהא נטייתם המינית אשר תהיה. היהדות אינה נוקטת בעמדה של "הכל או כלום". המסע אל השלמות הדתית הוא ארוך ואין לו גבולות ברורים ויש לתמוך בכל אדם שיתקדם ברמה האפשרית לו. ישנם שומרי מצוות בעלי נטייה הומוסקסואלית שנשארים נאמנים להלכה ובגבורה נפשית כובשים את יצרם. מדובר באנשים שיש להם הרבה מעגלי זהות, הרבה תכונות וכישורים וגם התמודדויות, ביניהן גם ההתמודדות הזאת. כל חובות ש"בין אדם לחברו" חלות כלפי אדם בעל נטייה הומוסקסואלית והוא חבר בקהילה לכל דבר ואין היחס אליו שונה מיחס לכל אדם אחר. המאשים ומעליב הומוסקסואלים על נטייתם – נכשל באיסורים של 'בין אדם לחברו'. יש לעודד אדם הומוסקסואל שאינו מתחתן לעסוק בתורה ולקיים את כל המצוות, שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו, ולפתח את כוחותיו השונים למען היעדים הגדולים שהועיד הקב"ה לישראל. רצוי להתייעץ בסוגיה זו עם רב. יש לקיים דיון מהותי ורציני בסוגית בעלי נטייה זו בקרב החברה הדתית בשיתוף פעולה עם הו"ד ובסימן "ואהבת לרעך כמוך".
2. מה עמדת הרב לגבי בן תורה בעל נטייה הפוכה שאינו עובר על איסורים ומקדיש את חייו ללימוד תורה מעשי צדקה וחסד אך גילה לציבור את דבר נטייתו?
3. האם כב הרב מוכן יהיה לקיים פגישה עם נצגי ארגון הו"ד? לענ"ד ולדעת הורים רבים אחרים לאחר שבדקנו וביררנו את הקבוצות השונות של בעלי נטייה הפוכה, מצאנו כי הו"ד הינו ארגון אורתודוקסי הפועל בשת"פ עם רבנים וע"פ ההלכה ולכן ראוי שיתקיים עימם שיח משותף כי דרכם לדעתנו נכונה וראויה.
תודה, צביה
בעל נטייה הפוכה אין בו שום אשם, שיש לו נטייה הפוכה, כי כך בראו ה', ואדרבה הוא סובל מכך, שאסור לו לשמש עם בני מינו, ואינו יכול לשמש עם נקבות. וכל בעל נטייה הפוכה, שניסה, ואין לו תרופה, והוא גובר על יצרו, ומצדיק עליו את הדין, יישר כוחו. ואוי לאדם שמעליבו. הבעיה היא שבעל נטייה הפוכה, במיוחד זה שאין לו תרופה, משמש עם בני מינו. ואין ספק, שלפי התורה, הוא עובר עברה. ולכן אם הוא עובר עבירה בהצנע, הדבר הוא רק בינו ובין בוראו, אבל אם הוא עושה זאת בפרהסיא, כלומר מדבר על כך, אינו חושש לפרסם שיש לו בן זוג, הוא בכך חושף את עצמו להתקפות. לא מיבעיא אם הוא דתי, ובכל זאת הוא נוהג היתר באיסור זה, בלי להסתיר, שבוודאי יתווכחו עמו. ואולי אפילו אם הוא לא דתי, ובמיוחד כשמתארגנים ומפגינים, אז הדתיים זועקים כנגדם, שהרי עמנו אמור להיות קדוש, וארצנו קדושה, ודברים אלו הם אסורים, ודור המבול יוכיח, וסדום ועמורה יוכיחו את תגובת ה' לפרהסיא שיש בהכשרת חיים אלו. לכן איני סבור שיש להיפגש עם נציגי ארגון, אלא בני אדם פרטיים.