לפני כמה זמן שלחתי שאלות לרב והוא החזיר לי תשובות אבל יש כמה דברים שלא הבנתי כל כך. (אני מעתיקה למטה את השאלות ששלחתי ואת תשובות הרב שיעיין בהם שוב בבקשה).
תודה וסליחה. בקשר לשאלה 1- מדובר שהמוכר הראשון ידע שהמוכר השני לא יודע. המוכר הראשון חשב לגשת למוכר השני ולומר לו על המבצע אבל הוא ראה שהמוכר השני בדיוק היה עם לקוח אז הוא אמר לעצמו שהוא יספר לו אחר כך אבל אז המוכר הראשון שכח לספר למוכר השני. כשנודע למוכר השני על המבצע הוא אמר שחבל שהוא לא ידע קודם על המבצע. בקשר לשאלות ששלחתי האם זה אומר שהמוכר גזל והוא אמור לשלם מכספו לחנות בגלל שהוא התרשל והתעצל ולא מילא את תפקידו? או שהוא לא אמור לעשות זאת כי אי אפשר לדעת אם הלקוחות היו קונים בסופו של דבר אם המוכר היה נוהג אחרת. אני מעתיקה לכאן את השאלות ששלחתי לרב ואת תשובות הרב ששלח לי:
1. מוכר בחנות שידע על מבצע שיש על פריט מסוים בחנות ולא אמר את זה למוכר השני שעבד איתו באותה משמרת וכשנודע למוכר השני שיש את המבצע הוא אמר חבל שהוא לא ידע זאת קודם ואם היה יודע היה יכול למכור הרבה מזה כי לקוחות בחנות לא רצו לקנות את הפריט בגלל המחיר היקר ואם היה יודע על המבצע היה אומר זאת ללקוחות והם היו קונים. האם המוכר הראשון אשם בגזל שלא סיפר על המבצע למוכר השני ובגללו הלקוחות לא קנו?
2. מוכר בחנות שעזר ללקוחות והראה להם את הפריטים הזולים ולא את הפריטים היותר יקרים בגלל שהמוכר התעצל או שזה היה יותר נוח עבור המוכר. האם המוכר אשם בגזל שהחנות הייתה יכולה להרוויח יותר כסף ובגללו זה לא קרה?
3. מוכר שראה לקוח שלוקח כמה בגדים למדוד והלקוח שאל אותו שאלה על תאי המדידה והמוכר ענה לו והמוכר חשב אולי להציע ולהראות ללקוח עוד פריטים מסוג הבגדים שלקח הלקוח למדוד או פריטים אחרים כדי שהלקוח ימדוד עוד דברים ויגדל הסיכוי שהלקוח יקנה במקרה והבגדים שלקח איתו לתאי המדידה לא יתאימו לו, אך המוכר לא עשה זאת (התעצל או אמר לעצמו שאם הלקוח לא ביקש ממנו עזרה הוא יכול לפטור את עצמו מלהציע דברים) ואחרי כמה זמן המוכר ראה שהבגדים שהלקוח לקח למדוד נשארו והוא לא קנה כלום. האם המוכר אשם שלא הציע לו מלכתחילה לפני שנכנס למדוד עוד פריטים מסוג הבגדים שלקח הלקוח למדוד או פריטים אחרים והמוכר אשם בגזל כי הלקוח לא קנה כלום?
4. לקוח שביקש עזרה ממוכר ולמוכר לא התחשק לעזור אז הוא ביקש ממי שעובד איתו שילך לעזור ללקוח והמוכר השני הלך לעזור לו אבל כנראה המוכר השני לא עזר לו בצורה טובה והמוכר הראשון לא ניגש לעזור ללקוח אחרי שהמוכר השני סיים לעזור לו. האם המוכר הראשון אשם בגזל שלא ניגש לעזור ללקוח ושלא הקדיש לו תשומת לב וייתכן שהלקוח היה קונה אם היה עוזר לו?
5. לקוח שנכנס למדוד בגד שלא היה טוב עבורו והמוכר שעזר לו רצה להראות לו דוגמאות מסוימות של בגד אחר והלקוח לא כל כך הסתכל או שלא הסתכל כלל האם המוכר אשם בגזל שלא השתדל מספיק שהלקוח יראה את הבגד כגון שהיה צריך להביא ליד הלקוח את הבגד שיראה אותו או להגיד לו את המחיר או המבצע עבור הבגד ואז ייתכן שהלקוח היה קונה?
6. לקוח שמדד בגד שלא היה טוב עבורו והמוכר יכל להציע ולהראות ללקוח עוד פריטים אך הוא לא עשה זאת כי התעצל או היה עיף או שלא חשב על זה באותו רגע. האם המוכר אשם בגזל שלא עשה זאת כי ייתכן שאם היה מראה ללקוח הוא היה קונה בסופו של דבר?
7. מוכר שעזר ללקוחות ולא השתדל לשכנע אותם שהם ייקנו פריט מסוים שהם ראו מהחנות והיו מעונינים בו או שלא הראה להם פריט אחר מהחנות או שבקושי הראה להם (בסביבות אותו המחיר כמו הפריט הראשון שהם ראו כדי שהחנות תרוויח) או שהראה להם פריט אחר בסביבות אותו מחיר אבל לא השתדל לשכנע אותם שייקנו (כגון שהיה מספר בשבח הפריט או שהיה מציין את מחירו ואומר שזה מחיר טוב) אלא הראה להם פריטים זולים יותר (או כי זה היה נוח למוכר או מסיבה אחרת). האם המוכר אשם בגזל שעשה זאת כגון שהחנות ודאי הייתה מרויחה יותר כסף אם היה נוהג אחרת? פרטי התשובה:
1. אני מניח שאתה מתכוון לזבן בחנות, וא"כ בעל החנות שהוא שהיה צריך להודיע לכל הזבנים על מחירי מבצע, וזבן א' לא אמור לדעת שזבן ב' לא יודע, ועכ"פ אחריותו משנית.
2. אם הזבן התעצל הרי שפשע במילוי תפקידו, וייתכן שיש לו אחריות לכך שלא היו רווחים.
3. כל יהא נקוט בידך, על הזבן לפעול בתבונה בחריצות ובנאמנות כדי להגדיל רווחי בעל החנות, וכל שלא עשה כן מחמת רשלנות, מעל בתפקידו.
4. כנ"ל לזבן א', אבל גם לזבן ב'.
5. כנ"ל.
6. כנ"ל.
7. כנ"ל.