הלכות עיר הנידחת
שלום לרב הלכות ע"ז פ"ד ה"ו (ו) "והיאך דין עיר הנידחת, בזמן שתהא ראויה ליעשות עיר הנידחת–בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין, עד שיידעו בראיה ברורה, שהודחה כל העיר או רובה, וחזרו לעבודה זרה. אחר כך שולחין להן שני תלמידי חכמים, להזהיר אותן ולהחזירן. אם חזרו ועשו תשובה, מוטב– ואם עמדו באיוולתם, בית דין מצווין לכל ישראל לעלות עליהן לצבא, והן צרין עליהן ועורכין עימהן מלחמה, עד שתיבקע העיר."
1) אם חזרו ועשו תשובה, מוטב ופטורים מכלום או שמא נידונין כיחידים?
2) צדיק בעיר הנדחת נהרג או פטור?
תודה רבה ויישר כוחך.
1. ופטורים מכלום, חוץ מיחידים שהוברר לבי"ד שהותרו ע"י שני עדים כשרים ובכ"ז עשו מעשה, שנידונים כיחידים. שאין תשובה כדי להציל מבי"ד של מטה, רק מבי"ד של מעלה.
2. לכאורה צדיק ימלט עצמו משם, שהרי בי"ד הגדול הולכים לאותה עיר ומתרים בהם, וי"א התראה לכל יחיד. וא"כ אין מציאות כזו שצדיק אמתי יישאר שם. אולם מהלכה ז' אם אנו למדים שנכסי הצדיקים שבתוכה, והן שאר יושבי העיר שלא הודחו עם רובה, ושרפין בכלל שללה, הואיל וישבו שם. ומזה אנו למדים, שהצדיקים, שהם בני האדם שלא הודחו ניצולים בגופם, אך לא בממונם, כי מאחר ונשארו שם, נענשים שנכסיהם נשרפים, ביחד עם שלל העיר הנידחת.