לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א לאור העובדות שאפרט לקמן, הגעתי למסקנה שכתר ארם צובה עדיף מכל התיגאן של יהודי תימן!
1. מסורת המקרא המקורי של יהודי תימן היה בבלי טהור אך רובו ככולו נמחק לטובת המסורת הטברנית מאז שזרח אורו של הרמב"ם בתימן.
2. ספרי - תורה של יהודי תימן הועתקו מס"ת שכתב רבנו הרמב"ם, לכן קיימת אחידות בין סופרי תימן, מבלי הבדל גיאוגראפי או כיתתי, בצורת הפרשיות (פתוחות וסתומות) ובנוסח התורה (חסרות ויתרות), וכן קיימת התאמה עם כתר ארם צובה.
3. בניגוד לכך, התיגאן חלוקים בניקוד ובטעמים, מה שמוכיח שהם השתמשו במקורות שונים. יתכן שמדובר בשקיעין בבליים, או במסורת קריאה שנכתבה, או בהעתקה מכת"י טברניים קדומים שהגיעו לתימן.
4. קיימים אפילו הבדלים בנוסח תאג של אב (בניה) לבנו (דוד), מה שמחזק את המבוכה בנושא זה (ראה הקדמה לתאג 'תורה קדומה', הרב יואב פנחס הלוי, עמ' א).
5. מקורותיהם של סופרי תימן הקדומים לגבי ניקוד וטעמים אינם ידועים !!!
6. פרופ' שלמה מורג סובר שמהרי"ץ סומך על המסורת הטברנית בתימן, מה שמרחיק אותנו ממסורת בבלית - תימנית מקורית לטובת מסורת מחוץ לתימן. הוא מביא לכך הוכחה: "רישומיה של המסורת, שלפיה נתקבלה בעדת תימן דרכו של בן - אשר ("מסורת טברנית), ניכרים בחיבור "חלק הדקדוק" של רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ), מגדולי החכמים שהעמידה יהדות תימן (חי במחציתה השנייה של המאה הי"ח לספירה הכללית)... כך למשל מעיר מהרי"ץ לגבי קריאתה של התיבה "המדברים" (שמות ו, כז): "במחברת בן - אשר ז"ל ("מסורת טברנית) המדברים שוא שתחת המ"ם נח ועל דקדוקו אנו סומכים".
7. גם הרב יואב פנחס הלוי מציין שבכל המקומות שמהרי"ץ ראה מחלוקת בין התיגאן – הוא הכריע כ"רבותינו המדקדקים" הטברניים (מסורת מחוץ לתימן), וכך הוא כותב: "אל זאת יש לציין, שאף שדעת רבותינו המדקדקים היו לו לעיניים בכל חיבורו, הרי אין זה אלא כשדעתם היתה מאשרת ומחזקת את גירסאות התיגאן, או במקום שהתיגאן היו חלוקים באותו ענין" (מהרי"ץ וחיבורו חלק הדקדוק, בתוך הספר דברי שלום חכמים, עמ' תעו).
8. מהרי"ץ מחשיב מאוד את מסורת הכתיבה של תאג' אהרון אלעראקי ומחברו, למרות שמדובר במסורת שבאה מחוץ לתימן. כך הוא כותב: "ומזקנים אתבונן, מהר"י בשירי ומו"ר אהרון כהן עראקי, בדורות הקודמים, סופרים מובהקים, ראשי אלפי ישראל, כל סתום לא עממום" (פעולת צדיק ח"א, סי' כד). משפחת עראקי היא המשפחה היחידה שיש לנו פרטים ברורים על תולדותיה, וכי נשמרה מסורת ברורה שמוצאה מחוץ לתימן (קיימת מחלוקת לגבי מוצאה, כאשר מהרי"ץ סובר שמקור המשפחה מעיראק ואילו מארי חיים חבשוש סובר שמוצאה ממצרים).
9. אם יהודי תימן נמשכים אחרי המסורת הטברנית, אז למה לא לנהוג כפי כתר ארם צובה, שעליו מעידים כל החוקרים שהוא הכי מדויק בין כל כת"י הטברניים הקדומים ותואם להפליא לספרי המסורה הטברניים ולחיבורו של הרמב"ם (נוסח התורה בכתר ארם - צובה - עדות חדשה, יצחק ש' פנקובר, עמ'
9). 10. הרב יואב פנחס לוי קובע שאת הכתר ארם צובה "נקדו והגיהו גדול המדקדקים ה"ה ר' אהרן בן אשר שסמך עליו הרמב"ם" (הרב יואב פנחס הלוי, מחברת התיג'אן, לעומת המחברת, עמ' כה). תמיר רצון